הרשומה הזו מיועדת לכל מי שרוצים סיבות טובות לספר סיפורים בעצמכם והיא לא קשורה בלהיות מספר סיפורים. הניחו הצידה את הרעיון הזה והתמקדו במי ומה שאתם כרגע בעבודה, בחברה, במשפחה – בחיים.
1> לספר סיפורים בעצמכם זו דרך לשפר מיומנויות תקשורת
לספר סיפורים פנים אל פנים זו חוויה שונה מאוד משיתוף סיפורים בכתיבה או בכל מדיום אחר. נסו את התרגיל הבא: בחרו סיפור קצר שנראה לכם מתאים לסיפור בכל מני מצבים בבית ובעבודה, למדו אותו בעל-פה (מה שאני ממליצה בדרך כלל לא לעשות), מצאו את ההזדמנות וספרו אותו לאחרים. בערך במחצית המשפט השני, תחושו באתגר; אולי אפילו לפני שתפתחו את הפה. ההרגשה מוזרה. אלא שבמקום להתכנס לתוך קונכייה ולהבטיח לעצמכם שלעולם לא תנסו את השטות הזו שוב, עצרו רגע לחשוב: מה מרגיש מוזר ומדוע?
שימו לב לאבחנות שלכם ונסו למצוא דרכים לפגוש את האתגרים הללו. אם תעשו זאת, תשתפרו, תתחזקו ותצמיחו את מיומנויות התקשורת שלכם.
2> זו דרך לשפר את היכולת לחלוק רעיונות יצירתיים בבהירות
אחת הלקוחות הזמינה סדנת סטוריטלינג לחברה שלמה, מתוך רצון לעזור לכלל העובדים לחלוק רעיונות בתוך החברה. היא הבחינה בכמה דברים:
- רעיון יכול לנבוט אצל כל עובד, לא רק אצל אלה שאחראים על רעיונות במסגרת תפקידם
- מרגע שרעיון נובט, הוא צריך להתגלגל כ 60 פעמים בין אנשים שונים בחברה כדי שיבשיל
- רעיונות טובים רבים לא מצליחים לצלוח את התהליך עד לבשלות, כי לרוב העובדים אין מספיק מיומנויות לתקשר את הרעיון שלהם בבהירות
לספר סיפורים זו דרך לשפר את המיומנות ההכרחית הזו. בעיקר משום שמסתבר שלמאזינים יש צרכים שחייבים להיענות אם מצפים מהם להבנה. במקום להתאמן על קונספטים כדאי להתאמן על סיפורים. הם מעניינים מלכתחילה, ומלמדים אותנו איך להרכיב הצגת רעיון או קונספט כך שיהיה מעניין למאזין.
3> מי שמספר סיפורים נראה יותר ורואה אחרים יותר
חשוב לציין – נראה יותר כבן-אדם, לא כרודף רושם. כשאנשים נפגשים באמת בגובה העיניים, ולספר סיפורים זה בגובה העיניים, אנחנו הופכים סקרנים זה לגבי זה; גם ענווים יותר ומבינים מהי המידה האמתית של האדם שמולנו. גובה עיניים מפחיד רבים אך גם מרגיע משהו, תומך בתקשורת כנה ואותנטית יותר בין אנשים. אלא אם יש לכם בלוף גדול להחביא, מה שכתוב בפסקה הזו היא תוצאה רצויה.
4> היכולת שלכם לשתף אחרים בחזון תשתפר
אחד ההיבטים החזקים ביותר של סיפור סיפורים היא העובדה שמעשה סיפור גורם לאנשים לראות דברים בעיניי רוחם. שמתם לב פעם למה קורה לכם כשאתם מאזינים למישהו מספר לכם סיפור? אתם מעלים תמונות או קטעי תמונות בדמיונכם. אלה התמונות האמינות ביותר שתוכלו להשיג כי אתם עשיתם אותן.
לשתף אחרים בחזון זה לא להציג בפניהם תמונות. זה להצליח לגרום להם לראות את החזון כפי שהם יכולים לראות אותו ולהתחבר אליו. זו הסיבה שבגללה הביטוי 'סטוריטלינג ויזואלי' הוא ממש לא במקום הנכון כשמדובר בלספר סיפורים. זה יותר שיתוף מסרים או תסריטים בפורמט ויזואלי מאשר שיתוף חזון.
5> זו דרך לחבור עם אנשים
לספר סיפורים בעצמכם זו דרך לחבור עם אנשים שיכולים לעזור לכם ועם אנשים שיכולים להיעזר בכם. כשמישהו משתף סיפור, אנשים שמים לב. לעיתים קרובות הם ניגשים מאוחר יותר כדי לספר סיפור משלהם. מה שגורם לכך היא תחושת שיתוף שעוררתם בהם; הם רוצים לשתף בחזרה. הם מרגישים שיש להם משהו להציע או לתת או לבקש מכם. קראו לזה נטוורקינג אם אתם רוצים, רק מזווית שונה מאוד משיתוף מידע אודות מה אתם עושים, היכן אתם עובדים וכד'.
6> זו דרך ללקט סיפורים קטנים
כשאנשים ניגשים אליכם – הקשיבו. הם מספרים לכם אודות החלומות, התשוקות, התקוות והצרכים שלהם. היכולת להניע אחרים לגשת אליכם מחניפה, אבל זה עליכם. אם אתם רוצים להיות יכולים להציע משהו שאחרים צריכים – היפטרו מצעיף האופוריה מהר ככל האפשר והקשיבו בתשומת לב.
7> אם מקשיבים מתגלים קשרים חשובים
כשאנחנו מספרים סיפורים, אנחנו אוספים פיסות מידע אודות אחרים. אותו הדבר קורה כשאנחנו מקשיבים לסיפורים. אם אתם מספרים בהזדמנויות שונות בחיים, בעבודה, תבחינו בכך שפעם בכמה זמן, לא לעיתים קרובות מדי, קטעי מידע מסוימים ימשכו את תשומת לבכם יותר מקטעי מידע אחרים. זו יכולה להיות הדרך בה מישהו מקשיב, ההבנה של מה הוא בוחר לספר, ניצוץ עין שגורם לכם לחשוב, "רק רגע, זה מעניין." כשזה קורה, לכו בעקבות הסימן שקיבלתם. בדקו במה מדובר. יכול להיות שכרגע פגשתם את השותפה העתידית שלכם, ספק, עובד, מעסיק, פיה טובה, בעל עניין, יועצת. בכל מקרה – כנראה מישהי או מישהו שילכו אתכם כברת דרך.
עוד סיבות?