שפה, נרטיבים, סיפורים וסיפור סיפורים (סטוריטלינג) הם חלקים בתמונה הגדולה של עבודת-סיפור בארגונים. הם האמצעים העיקריים שבעזרתם בונים ומקנים תרבות ארגונית, והם עוזרים ביצירת ערך שיתופי, בין האנשים. בנוסף, הם ייחודיים למשאב האנושי של הארגון. אין שום משאב ארגוני אחר שמספר סיפורים.
כשעובדי ארגון יודעים להציף, לנהל, להוביל ולספר את הסיפורים שלהם ושל הארגון, הם עוזרים ליישר קו בין אסטרטגיה ותרבות. כשמאלצים אותם לחנוק את הסיפורים, כשמסרבים להכיר בסיפורים האמיתיים שמסתובבים בארגון ומנסים למרוח מעליהם שכבה נוצצת של שקרים, מקבלים תרבות רעילה. עם כל הכבוד לאסטרטגיה, תרבות רעילה קורעת ארגונים.
סטוריטלינג בארגונים – 7 התועלות המהותיות
באמצעות עבודת-סיפור וסטוריטלינג, ארגונים יכולים
- לגלות מה (באמת) קורה בארגון ולבנות תכנית פעולה כדי לטפל במה שצף
- לפתור קונפליקטים, או ליצור סביבה שמאפשרת עבודה פרודוקטיבית ללא פתרון קונפליקטים
- לאסוף רעיונות לטובת כל עניין שמצריך רעיונות
- לבנות אמון ותחושת מטרה אצל ובין האנשים
- לחבר ידע עבר עם פעילות הווה וטרנדים עתידיים, לאתר דרכי פעולה חדשות ולתמוך בקבלת החלטות טובות יותר
- לעזור לאנשים למצוא השראה, ולחזק את המודעות העצמית וכושר העמידה שלהם
- לעזור לאנשים ללמוד ולשפר את יכולתם להסתגל לשינויים
האם ארגונים רוצים בתועלות האלה?
תלוי את מי שואלים ומי נוכח בחדר. אחרי הרבה שנים של עבודה עם ארגונים והתבוננות על עבודה של עמיתים וארגונים אחרים, אני יכולה לסכם: במרבית המקרים מנהלים יאמרו בפומבי שהם שואפים לכל הדברים שרשומים ברשימה הנ"ל. מקיימים כנסים, מעסיקים יועצים ארגוניים, מדברים על עולם העבודה העתידי, על הצורך להתאים את מבנה הארגון לכוח העבודה החדש, על מותר האדם מן הרובוט ומן האלגוריתם. בפועל, במרבית הארגונים, הדבר שמנהלים אוהבים לכנות 'הנכס החשוב ביותר של הארגון', שוחה ברוטב שבתחתית הצלחת של העניינים שמנהלים בטוחים שהם צריכים לטפל בהם קודם.
סטוריטלינג בארגונים – מתי זה קורה?
כל הזמן. אנשים מספרים סיפורים. זה משהו שאנחנו עושים בין אם מישהו החליט להכניס סטוריטלינג לארגון או לא. השאלה היא מתי סטוריטלינג ועבודת-סיפור נכנסים לארגון כהתערבות יזומה, וזה קורה בשני מקרים: או כשאין ברירה ועוד רגע הארגון נופל מקצה צוק, או כשלמנהל בכיר מאוד בארגון יש את ההבנה לגבי איך סטוריטלינג, הסיפורים שאנשים מספרים זה לזה בתוך ומחוץ לארגון, תשתית התקשורת של כל תרבות ארגונית, תורם להטמעה של אסטרטגיה. אם אותו מנהל צריך הטמעה של אסטרטגיה, הוא ידאג להקצות לסטוריטלינג את המשאבים הנדרשים וידאג להוביל את המהלך.
האבחנה בין סטוריטלינג ועבודת-סיפור
יש הבדל בין שני התחומים והוא די פשוט: עבודת-סיפור היא כל עבודה שכוללת עיסוק בנרטיב, שפת סיפור וסיפורים, בכל מדיום, לטובת מטרה כזו או אחרת. סטוריטלינג הוא מדיום בפני עצמו; מדיום מדובר, בין אנשים, פנים אל פנים, בזמן אמת. שותפות של מספר, מאזין וטקסט סיפורי כדי לחולל סיפור המתרחש בדמיונם של המשתתפים. המטרה שסטוריטלינג משרת היא לחולל סיפור בין אנשים לטובת אנשים.
עבודת-סיפור בארגונים
בארגונים, המטרה 'אנשים' קצת קשה לעיכול. מנהלים מעדיפים מטרות שקשורות לתחומים ארגוניים. כשמדובר בעבודת-סיפור בארגונים יש ארבעה תחומים כאלה. בכולם, אם רוצים ליהנות מהתועלות המהותיות שציינתי בתחילת הפוסט, נכון להתחיל בסטוריטלינג לפני שיוצאים למדיומים אחרים. בעיקר כי אין שום דבר שיצליח להביא תוצאה יותר טובה בלרתום אנשים למהלך, מלתת להם לשתף ביניהם סיפורים.
ניהול שינוי
היכולת לגבש סיפור טוב אודות שינוי באסטרטגיה, עוזרת לבסס תמונת חזון צלולה. כשאנשים יודעים איך נראית תמונת עתיד רצויה, הם נמשכים לפעול לכיוונה באופן יותר ממוקד. עבודת-סיפור עוזרת באיתור וגיבוש הסיפור, ומזמינה את העובדים לראות את עצמם בתוכו כדמויות התורמות להתפתחותו. מהלך כזה עוזר ביצירת ההנעה להוציא את תפקידך לפועל, מה שמכונה מוטיבציה פנימית.
תרבות ארגונית
עבודת-סיפור עוזרת ללמוד את סגנון התקשורת ההכרחי לבניית מעורבות בסביבות עבודה מבוזרות ומורכבות. בנוסף, היא עוזרת לעגן הרגלי שיתוף ותקשורת אנושיים ללא קשר לגיל, מעמד, תפקיד, מיקום בעולם או מקצוע.
ניהול ידע
מוצרים ושירותים מתחילים כסיפורים אודות אנשים – או לפחות כך רצוי שהם יתחילו. לעובדים שיוצרים את המוצרים ומספקים את השירותים יש את הסיפורים שלהם. הסיפורים הללו בונים את הידע הארגוני – נכס יקר ערך בזכות עצמו. בשונה מניהול מידע, ניהול ידע הוא ניהול סיפורים.
מותג ושיווק
מותגים חזקים ומשמעותיים (לא בהכרח מותגים של חברות גדולות, עשירות ומפורסמות) עובדים בהדדיות עם הסיפורים שעושים אותם. עבודת-סיפור טובה עוזרת לבנות ולתחזק מותג ממשי ואמין. עבודה כזו נעשית מליבה מרכזית, דרך מהלכי שיווק פנימיים וחיצוניים, ופיתוח מתמיד של מערכות יחסים בין כל האנשים המעורבים – בארגון ומחוץ לו.
איפה מתחילים?
בללמוד מחדש מהו סיפור. יש לנו חוש טבעי לסיפורים, אצל הרבה אנשים הוא נמעך עם השנים. במיוחד כשעובדים בסביבה בה סיפורים ושפת סיפורים נחשבים לא מקצועיים, לא אמינים, או כניסיון להטות את הדעת. לא כל דבר שאנשים אומרים, כותבים או מעלים ל'סטורי' הוא סיפור. כדי להפיק את התועלת שיש בסטוריטלינג ועבודת-סיפור, כדאי להתחיל בהיכרות עם החומר שאתו אתם הולכים לעבוד.
רשומות קשורות: