בלוגים ארגוניים | הפצה ובניית מועדון ידידים/ קהילה – רשומה אחרונה בסדרה

זהו, רשומה אחרונה בסדרה על בלוגים ארגוניים, לפחות לזמן הקרוב. הבלוג יעלה לאוויר, יהיה בו תוכן, לאט לאט תופענה תגובות והשאיפה היא לשאת את שמעו למרחקים ולקרב אליו אנשים שירצו לקחת חלק בשיחה. אתם יכולים לתרום לעניין הזה באמצעות תוכן מצוין, הפצה ובניית מועדון ידידים או קהילה. הרשומה הזו כתובה כרשימה של כיווני-פעולה אפשריים ויכולה להיות בסיס לתכנית עבודה. אל תתנו לבלוג לסחוף את כל זמן העבודה שלכם – התקדמו לאט, בכל פעם עוד נדבך, עוד כיוון, עוד ערוץ.

בניית קהילה ראשונית

התחילו עם המבקרים שיש לכם, גם אם מדובר באדם אחד או שניים. הקשיבו להם, התייחסו ברצינות לתגובות והראו להם שאתם מקשיבים. יחס כזה בונה נאמנות ואנשים אוהבים להיות נאמנים למקום בו נעים להם להיות. אם אתם יוצרים הבטחה באמצעות התוכן, המשיכו לתחזק אותה.

תנו להם משהו לעשות, דרך להשתתף ולקחת חלק לא רק בתגובות. אם אתם רואים שהם מדברים עליכם לטובה במקום אחר – הודו להם והחזירו להם טובה.

אם מעניין אתכם ליצור אפשרות הרשמה לקבלת עדכונים מהבלוג שלכם באמצעות המייל, דאגו לכך שזה יהיה אפשרי עבורם. אל תשכחו בזמן ההקמה לבקש שיסדרו אפשרות קבלת הזנות מהבלוג (RSS).

פרישת רשת ערוצי-כניסה

רבים שוכחים את חתימת המייל שלהם – הכניסו את כתובת הבלוג לחתימות מייל בארגון, העלו אותה על כרטיסי ביקור או כל חומר מודפס אחר שאתם מחלקים. אם אתם שולחים חומר בדואר, כולל מוצרים, תמיד תוכלו להכניס פנימה כרטיס המפרט את כל הכתובות שלכם במדיה חברתית ובראשן הבלוג.

חשבון twitter קל להקים והוא ערוץ מצוין למשיכת גולשים לבלוג. בנו לכם מעגל עוקבים, עקבו אחרי אחרים והם יבואו לבקר.

דף החברה ב LinkedIn גם הוא כתובת להוביל ממנה גולשים לבלוג. ברגע שגולש מגיע לדף החברה ומתעניין בה הוא כבר ממוקד לתחום בו אתם עוסקים. הבלוג יספר לו יותר.

המקום ממנו מגיעים גולשים רבים כרגע היא רשת Facebook. ייתכן שבעתיד זה ישתנה. אם מתאים לארגון שלכם לפתוח שם דף, בבקשה. לא לכל ארגון אגב באמת מתאים להיות שם.

עוד ערוצים במדיה חברתית מהם ניתן להוביל גולשים לבלוג הם YouTube, SlideShare ו Flickr – וידאו, מצגות ותמונות. בעצם, כל מקום אליו ניתן להעלות תוכן שיש לכם בו איזושהי שליטה על הדרך בה יוצג המידע שלכם, יכול להוביל גולשים אל הבלוג ואתר הבית. בחרו בזהירות על-סמך סוגי התוכן שיש לכם בהם יתרון תחרותי ואל תפתחו את כל הערוצים בבת-אחת.

שכלול יכולת הבאת גולשים דרך מנועי חיפוש

שזרו ביטויי חיפוש ומילות מפתח רלוונטיים בתוכן – בגוף התוכן, בתגיות, בטקסטים חלופיים לקבצי מדיה וכד'.

התמידו במחקר מילות מפתח, שהוא עניין דינאמי.

בנו קישורים נכנסים לבלוג דרך אתרי מאמרים חיצוניים או החלפת קישורים עם בלוגים אחרים. אם התוכן שלכם מצוין הם יצרו קישורים אליכם גם כך. חפשו את בעלי ההשפעה בתחום שלכם – אם ייווצר ביניכם קשר של הערכה מקצועית תרוויחו קישורים נכנסים בעלי ערך גבוה.

דפי-נחיתה יכולים גם הם להיות רלוונטיים ואת אלה ניתן לחבר למודעות פרסום.

בניית קהילה מקצועית

הזמינו כותבים מומחים לבלוג או ראיינו בעלי מקצוע המעניינים את קהל היעד שלכם. הם לא חייבים להיות מהארגון שלכם, מה שיגדיל את מעגלי החשיפה.

כל סוג פעילות בה יכולים גולשים לקחת חלק, מושך אותם. אם הפעילות מנוהלת נכון הם ירגישו חופש לשוחח זה עם זה ולא רק אתכם, מה שרצוי מאוד: שיחה יזומה בכתב או בדיבור דרך ערוצים דיגיטאליים, סרטונים וwebinars שאפשר לשוחח בהם עם אחרים ולא רק להקשיב לדובר יחיד, אירוח גולשים ממעגל הידידים הקרוב וכד' – תנו להם להוביל מדי פעם, לקחת חלק ממשי.

חשוב, חשוב, חשוב

יש כמה עניינים שיש להקפיד עליהם אם רוצים לבנות מערכות יחסים תקינות, גם ברשת:

גילוי נאות – שמרו על שקיפות בעיקר אם יש הסכם תועלת מאחורי הפעילות שלכם: שיתוף-פעולה מקצועי, חסות, מתנות מכל מני סוגים וכד'.

כתב-ויתור – אם אתם מציגים המלצות מהסוג שיכול להשפיע על חייו של אדם אם יאמץ את המלצותיכם, אתם רוצים שיהיה ברור שמה שרשום בבלוג אינו מחליף תהליך יעוץ מקצועי.

חבות ואחריות – התייעצו עם המחלקה המשפטית בארגון שלכם לגבי שני הללו וגם לגבי השניים הקודמים. בכל מקרה, אל תצרו מצבים מסוכנים עבורכם או עבור הגולשים, קחו אחריות על הדברים שאתם מעלים לבלוג והכניסו את הכל לפרופורציה בריאה.

הכי חשוב….

מאחורי כל המסכים, המקלדות וההקלקות יש אנשים. הם רוצים יחס, אתם רוצים יחס, נראה לי שזו יכולה להיות תחילתה של ידידות מופלאה….

מקווה שהועלתי למי שזקוק למידע שהופיע בסדרה. אשמח לשמוע מכם וכמו שאני נוהגת לומר בקורסים – תגובות, שאלות, כסאח, בקשות, הערות, הארות – הכל יתקבל בברכה.

2020-03-01T20:48:16+03:00 3 בפברואר, 2011|

בלוגים ארגוניים | ניהול סיכונים, תגובות ודיון

סיכונים וניהול סיכונים

הסעיף הזה מגלם את החשש הגדול ביותר שיש לארגונים מהמדיה החברתית. אני שומעת תיאורי פחדים הקשורים ב"התנפלות" המונית עד לינץ'. אז כך: גולשים מתנפלים אם הם רואים סיבה. הסיבה הזו יכולה להיות קשורה במשהו שהארגון עשה והם לא אוהבים, משהו שהוא מייצג והם לא אוהבים או משהו שהוא לא עשה ולא מייצג, אבל נדמה לגולשים שכן. התנפלות מכוונת מצד מתחרים רואים הרבה פחות בשנה האחרונה בעיקר משום שזו חרב-פיפיות ועילה לתביעות.

לכן, סוף מעשה במחשבה תחילה – אם יש לארגון סיבה אמיתית לחשוש כדאי שיבדוק אם הטרחה להשקיע בנוכחות גלויה במדיה חברתית שווה לו את הסיכון. אם לא אז לא, אני האדם האחרון שיסכים עם המשפט "אם אתה לא שם אתה לא קיים" כי הוא לא נכון.

סיכונים העלולים להופיע מהצד שלכם

כאלה יש שלושה מרכזיים: הפרות פרטיות/סודיות, הוצאת דיבה והפרת זכויות יוצרים. הדבר הראשון שאתם רוצים לוודא הוא שאתם אינכם יוצרים את הסיכונים הללו עבור המותג שלכם. כדי לטפל בעניין יוצרות חברות רבות אמנות התנהלות במדיה חברתית ודואגות לתת לעובדים הדרכה. הדרכה היא הדרך הטובה ביותר להתמודד עם הסיכונים שפרטתי משום שרק באמצעות הבנה ממשית יכולים עובדי החברה להבין את ההקשר – מדוע מותר כך ואסור אחרת, מה רואים היכן ואין משפיעה התנהלות במדיה על מה שמתרחש בעולם האמיתי.

כדאי לערב בעניין את המחלקה המשפטית של הארגון בעבודה משותפת עם בעל ידע מקצועי ממשי במדיה-חברתית, מחלקת ההדרכה ו/או משאבי-אנוש והעובדים האחראיים על העבודה עצמה. קחו את הזמן ללמוד, לראות אמנות של ארגונים אחרים, להבין מה אתם רוצים לעשות, איפה ומה מתאים לארגון שלכם. מתוך כך תוכלו לגזור גם את מה שמתאים להתנהלות בבלוג הארגוני. קשה לי להמעיט בחשיבות הסעיף הזה ומשום שאני נמנית על בית-שמאי במדיה חברתית – עדיף ש"תבזבזו" שעות על דיונים וחשיבה מאשר שעובד יבצע טעות קרדינאלית לארגון. זה גם לא הוגן להעמיד את העובדים בסיכון כזה בלי רשת בטחון וכלים.

סיכונים המגיעים מצד הגולשים

לא כל מה שמכנים סיכון הוא באמת סיכון. סיכון הוא מה שייווצר אם לא תיקחו אחריות על הניהול. מצד גולשים מגיעות תגובות הנחלקות לארבעה סוגים. לכל סוג – דרך טיפול מומלצת:

תגובה ראויה – יכולה להסכים אתכם, לא להסכים אתכם, להוסיף על דבריכם ולהעשיר את השיח. העיקר הוא שזו תגובה שכל הפרטים בה נכונים וגם אם היא מתנגדת או לא נוחה לכם היא כתובה לגופו של עניין. תגובת הארגון: אפשר לא לגעת, להוסיף מידע, להחמיא, להעריך, לפרש, להרחיב ואפילו להסכים.

תגובה לא מדויקת – היא תגובה שיש בה מידע לא מדויק אודות הארגון שלכם או ארגון אחר, מידע לא מדויק לגבי אנשים, מקומות, מוצרים, שירותים, אירועים, תכניות או שיש בה שאלות מהסוג של "עיתונאי חוקר" היוצרות את ההרגשה שאתם לא מדייקים במכוון. תגובת הארגון: כדאי למי שאחראי על הבלוג לפנות למנהל/ת המרקום, ל PR או למנהל המותג ולקבל הדרכה לגבי סוג התגובה הרצוי גם מבחינת הסגנון ואחרי ניסוח תגובה הולמת – לפרסם אותה בבלוג.

תגובה בעייתית עם סיכון נמוך לארגון – זו תהיה בדרך-כלל תגובה המכילה שפה פוגענית או חשיפת פרטים של אדם מסוים, הערות אישיות והצהרות שמושכות-אש במכוון. תגובת הארגון: תעדו את התגובה, לאחר התיעוד מחקו אותה וצרו קשר עם השולח כדי לשוחח איתו על התגובה וסיבת המחיקה. זה יכבד אותו ולעיתים קרובות אחרי שיבין במה טעה, לא יחזור על העניין ולא יחזיק נגדכם מטען כבד ובלתי פתור.

תגובה בעייתית עם סיכון גבוה לארגון – תהיה בדרך-כלל תגובה המכילה שפה אלימה, תכלול נתונים בעייתיים מהקטגוריות – הפרת פרטיות/סודיות, הוצאת דיבה או הפרת זכויות יוצרים – הטחת האשמות ותלונות ישירות. תגובת הארגון: כאן נדרש שיקול-דעת להבחין בין תגובה מאשימה שמאחוריה צורך ממשי בטיפול לבין תגובה שכוונתה זדונית:

אם אתם מחליטים שהכוונה זדונית, הפנו את העניין למי שאחראי לניהול סיכונים כאלה אצלכם, תעדו את התגובה ואז מחקו אותה. המשך הטיפול מול הגולש – כנראה שדרך המחלקה המשפטית.

אם אתם מחליטים שיש ממש מאחורי הדברים, העבירו את הטיפול באופן מיידי למי שאחראי על כך בארגון, תעדו את התגובה גם כדי שתוכלו לשלוח לאותו אחראי עותק, אם החלטתם מלכתחילה לעכב תגובות אל תאשרו אותה בינתיים אלא צרו קשר מייל עם הכותב ומסרו לו שהדברים עברו לטיפול ושיחזרו אליו תוך X זמן. תנו לו טווח זמן ריאלי אבל לא ארוך מדי. אם החלטתם לאפשר פרסום תגובות ללא ניטור מוקדם, הוסיפו לתגובת הגולש תגובה עוקבת המסבירה עניינית שהתלונה בטיפול (והשתדלו מאוד לדאוג לכך שהכתיבה שלכם לא תישמע כמו הקלטה סטנדרטית…).

אם התגובה "מוחזקת" כשיסתיים הטיפול תעמודנה בפניכם שתי אפשרויות – למחוק את התגובה או לאשר אותה ולהעלות תגובה עוקבת עם הסבר על האופן בו טופלו הדברים, מה שיוסיף לארגון נקודות אם הם טופלו לטובה. אל תחשבו אפילו על לבלף, גולשים מדברים זה עם זה כל הזמן ובכל מקום, גם מחוץ לטווח הראיה שלכם.

דגש בעניין "החטא ועונשו"

בלוג היא פלטפורמה שאינה מוגנת סיסמה. כל מה שעולה בו עובר סינדיקציה למנועי החיפוש וניתן לאיתור. במובדל מרשתות חברתיות אתם ה "בעל בית" על הפלטפורמה אבל זו בדיוק גם הסיבה שבגללה עליכם לנקוט משנה זהירות. נכון שאין למי להתלונן עליכם, אי אפשר לפנות לאיזה "אח גדול" שינקה אחריכם, אי אפשר לסמן רשומה שלכם בדגל אזהרה, אבל אם תנהגו בבריונות הגולשים ילמדו מהר מאוד להתרחק.

תגובות

חשבתם, תכננתם, ביצעתם ועכשיו אתם רוצים לשמוע מה יש לאחרים לומר בקשר לזה – תגובות. באופן מעניין, היעדר תגובות, נוכחותן וסגנונן קשור בכם לא פחות מאשר בשאר הגולשים. כלומר, עוד לפני שאתם תולים את עניין התגובות באחרים, כדאי לכם לבדוק את עצמכם ולהבין מה בכתיבה שלכם ובסוג התוכן שאתם מציגים מעוררים איזה סוג של תגובה. כבר יצא לכם אני מניחה לגלוש בכמה בלוגים ואפשר לראות בבירור את ההבדלים ביניהם בעניין התגובות. לא רק שאפשר לראות – אפשר ללמוד דבר או שניים.

לי עצמי יש שני בלוגים: "מאחורי השיח" בו אתם קוראים כרגע המחובר לפרויקט 'רשימות', ובלוג כתוב אנגלית בשם Limor's Storytelling Agora. יש ביניהם הבדלים בסגנון הכתיבה ועוד יותר בעניין התכנים, מה שמוביל להבדל בתגובות:

כאן אני כותבת על לא מעט נושאים שעבור רבים יושבים על טווח רחב מדי. מבחינתי הכל מתחבר אבל זה לא תמיד עוזר לגולש להרגיש בנוח. יש גם משהו פסקני בסגנון, מה שמקשה על אפשרות התגובה בבלוג. עם זאת, תגובות מגיעות במייל ובמפגשים פנים אל פנים.

בבלוג הכתוב אנגלית אני מתמקדת ב Storytelling ובעיקר בדיון מקצועי-פילוסופי על סוגיות ליבה. נכון שמטבע העניין (שפה) יש לו קהל הרבה יותר גדול אבל גם שם קשה להגיב, בעיקר משום שלפעמים יכולה להיווצר ההרגשה שהגולש עלול להיכנס לשטח-אש. לא רק זה – הכתיבה מכוונת לעורר דיון מקצועי אמיתי ולא לכולם יש חשק, נוחיות ביטוי או זמן להשקיע. יחד עם זאת, כשמופיעות שם תגובות, הן נוטות לכיוון המרתק ומהוות בעצמן מקור משיכה לגולשים אחרים.

מה יוצא לי מזה?

הבלוג הראשון מחולל עבודה באופן ישיר, השני יוצר מוניטין בינלאומי המחולל עבודה באופן עקיף ומביא גם הוא הזדמנויות מרתקות. מה אתם רוצים שיצא לכם מבלוג? זו שאלה שכיוונתי אתכם לשאול כבר בתחילת הסדרה ועכשיו אני חוזרת עליה גם בהקשר של תגובות. מה שחשוב לי להדגיש הוא שתגובות צריכות להתגלם בסופו של עניין לדבר ממשי בעולם. ריבוי תגובות נראות לעין בבלוג או היעדרן לא מעידים בהכרח על התרגום הממשי הזה – אתם הם אלה שצריכים להחליט מה סוג התגובה שאתם רוצים ואיך היא נקשרת למטרות של הארגון.

דיון

במובדל מתגובות, דיון מביא איתו ניחוח של רצף מסוים, התפתחות תהליכית. כדי שייווצר דיון צריכים לפחות שני אנשים המעוניינים בשיח שיוליד מחשבות ותובנות. ככל שגדל מספר המשתתפים בדיון נדרשת רמת מחויבות גבוהה והולכת של השותפים לו, כולל הרצון לנהל את הדיון בגלוי על הפלטפורמה. גם דיון יכול לעבור למקום אחר אבל איכשהו מסתבר שבמקרה של דיון יש למשתתפים הנאה מנוכחות צופים – עד לרמה האפשרית מבחינתם. דיון גם ממיין את הגולשים באופן ברור מתגובות משום שככל שהוא מתקדם נדרשת רמת היכרות גבוהה יותר עם סוגיות התוכן. אם הן רחבות, חברתיות ונוגעות ב"עניינים של החיים" – רבים יוכלו להשתתף. אם הדיון מקצועי, מה שבבלוגים ארגוניים סביר בהרבה, פחות משתתפים יוכלו לקחת חלק ככל שהדברים יתחדדו.

ניהול

לנהל תגובות – אין הרבה מה. ככלל אצבע פשוט – תנו לאנשים להגיב ואל תפריעו להם אלא ההיפך – עודדו אותם. אם מתפתח דיון, עזרו לו להתקדם בעיקר בזה שתנחו אותו. הכירו גולשים זה לזה, צרו את מארג הקשרים העדין, התנהגו כמו מארחים ואל תעיבו על האורחים. אם דיון מתפתח שלא לטובה בעניין הסגנון קחו אחריות על האפשרות ליצור תיקון – דברו עם הגולשים המתנגחים בנפרד וראו אם אתם יכולים לגשר. מהות הניהול היא ליצור את התנאים הטובים ביותר לשיחה שהיא נשמת-אפה של המדיה החברתית. היזהרו מאצבע קלה מדי על כפתורי מחיקה, הפעילו שיקול דעת וזכרו שמדובר בבני-אדם גם אם לפעמים הם יכולים להכעיס ולפגוע. סגנון הניהול שלכם ישפיע באופן ישיר על סגנון השיחה וזו אחריות.

כלי ניהול

ראשונים לכולם – ידע ושיקול-דעת. אחריהם באים כל הכלים הטכניים המאפשרים לכם לבצע את בחירות הניהול שלכם. כשאתם פותחים בלוג ובמסגרת ההגדרות הראשוניות (מה שניתן לשנות מאוחר יותר בכל רגע) – בחרו הגדרות ברירת-מחדל. האם אתם רוצים לאפשר תגובות? תמיד או שתרצו להחליט לגבי כל רשומה בנפרד? האם אתם רוצים שיוכלו להגיב רק לאחר הרשמה? אם כן, קחו בחשבון שמהלך כזה יקטין מאוד את מספר המגיבים כי הוא מסרבל. האם כל תגובה מתפרסמת מיידית או שאתם רוצים לראות אותה קודם? זכותכם כך או כך, מה שאתם בוחרים. עברו על כל המאפיינים הניתנים להגדרה, קראו את ההסברים היטב ובחרו סעיף אחר סעיף. אם אינכם יודעים מה כדאי – שאלו מישהו שכן יודע, מוזמנים לשאול גם כאן.

בפעם הבאה הרשומה האחרונה בסדרה: הפצה ובניית "מועדון ידידים".

2020-03-01T20:48:30+03:00 27 בינואר, 2011|

בלוגים ארגוניים | ניהול כותבים וכללים פשוטים לכתיבה

ניהול כותבים בבלוג ארגוני כולל הרבה יותר מאשר ניהול הכותבים עצמם – הוא מכנס למוקד אחד את כל מה שנדרש כדי להפיק בלוג מוצלח – אספקה שוטפת של חומר-גלם לתוכן, מיון חומר הגלם וקבלת החלטות, מעשה הכתיבה, עריכה, עימוד, עיצוב, אריזה לפורמטים, העלאה לפלטפורמה, פרסום וניהול חיי התוכן עד לשלב הארכיון ואולי שימוש מחודש בעתיד.

כדי לכסות את כל הפונקציות הללו, כדאי לפזר את העבודה בין מספר עובדים ולנהל את כולם ממוקד אחד. אכן, אפשר להעמיד לרשות הפעילות בבלוג עובד במשרה מלאה, אלא שאז בכל זאת ידרשו מי שיעזרו לו לאסוף חומר ממחלקות שונות בארגון ויתאמו את הפעילות שלו מול האחראי על פעילות במדיה חברתית ושאר מחלקות. עלול להיווצר כפל המביא איתו חיכוכים מוכרים.

לפני שאסביר איך, יש לנו עוד שאלה אחת לטפל בה: למי שייך התוכן? לשיווק? מרקום? PR? שרות לקוחות? ניהול מוצר? פיתוח עסקי? התשובה: לארגון. הבלוג יכול להתחיל ממחלקה מסוימת אבל אם תעשו עבודה טובה אתם רוצים להדביק בה יותר מחלקות משום שאז יהיה לכם הרבה יותר חומר גלם שייצור בלוג עשיר ומעניין.

ניהול כותבים

יש שלוש פונקציות סביב בלוג הדורשות איוש: הדרכה וניהול, מבצעים בפועל ושותפים.

הדרכה וניהול – בלוג לומדים לתפעל ויש מה ללמוד כמו שקראתם (אם קראתם) עד עכשיו. אפשר ללמד לבד, אפשר ללמוד בעזרת מישהו בארגון שיודע או לקבל הדרכה מקצועית. בכל מקרה צריכה להיות פונקציה של למידה, הדרכה וניהול, מישהו שמתבונן על התהליך ותומך היכן שנדרש. מי שמחזיק בפונקציה הזו צריך להיות מודע לאסטרטגיה הארגונית בעניין המותג והמדיה החברתית ולעזור ליישם אותה בבלוג: עידוד התהליך ועזרה בהובלה, חידוד הגדרת המשימה והדרך בה היא יוצאת לפועל, הדרכה, תיאום בין השותפים לעבודה ותמיכה בלמידה מתמשכת.

מבצעים בפועל – כל עבודת תוכן במדיה חברתית יושבת על המודל הכולל של פעילות כזו: האזנה, ריכוז מידע ומיונו, העברה לטיפול ולמקבלי החלטות, יישום החלטות ויצירת תוכן, שיתוף וחוזר-חלילה. כל חבר צוות יכול למלא את כל התפקידים הללו אך כדאי לחלק אותם לפי תחומי אחריות מרכזיים ולמנות אותם על-פי כישרונם. יש כאלה המסוגלים לסרוק במהירות כמויות גדולות של תוכן בזמן שכתיבת חצי עמוד תגזול מהם יום עבודה; יש כאלה המצטיינים בניהול תגובות, שיחה ושיתוף אבל אם יידרשו לקבל החלטות לעניין תוכן יתלבטו עד סוף הימים. תנו לאנשים לעשות את מה שהם עושים הכי טוב ונהלו אותם כמו שצריך.

שותפים – בלוג ארגוני יכול להפוך בקלות להיות צומת העצבים של פעילות המדיה החברתית בארגון, בעיקר בארגוני B2B. בתור שכזה הוא משפיע על ומושפע מחלקות רבות שאינן בהכרח שותפות באופן ישיר להפעלתו – משאבי אנוש, ניהול מוצר, מחקר, פיתוח, מחלקה משפטית, אנליסטים, IT וכל מי שיש בעשייתם עניין שאפשר לשתף בו אחרים, כולל ההנהלה הבכירה ובעלי עניין. גם את הקישוריות הזו כדאי לנהל ו"לעשות נפשות" לבלוג כדי לזכות בעוד מקורות תוכן ותמיכה רחבה.

כללים לכתיבה

"מה אתה עושה?" שאל."אני מנתח מוח," ענה בן שיחו. "ומה אתה עושה?""אני כותב.""אה," אמר מנתח המוח, "יש לי מחשבה שמלווה אותי כבר שנים שביום בו אפרוש ארצה לנסות קצת כתיבה."
"וכשאני אפרוש," אמר הכותב, "אני מתכנן לנסות קצת ניתוח מוח."

הכתיבה היא מיומנות, תשוקה וגם מקצוע של ממש הדורש ידע וניסיון. העובדה שכולנו למדנו לכתוב בכיתות א' – ב' עדיין אינה ערובה לכך שכתיבת תוכן היא הצד החזק שלנו. ארגונים רבים מזנקים על האפשרות למסור את העבודה בידי כותב חיצוני אבל לא את הכל אפשר או צריך להוציא החוצה. אם כבר – פרויקטים גדולים של כתיבה אבל לא את השוטף ובלוג ארגוני הוא חלק מהשוטף. גם אם כותבי הבלוג אינם כותבים מקצועיים, כמה כללים טובים יעזרו להם לבצע את העבודה כשהם מביאים אליה את הידע שלהם אודות הארגון שהוא בעל ערך גבוה עבור הקוראים.

  • חשבו על רשומות בלוג טובות כעל רשומות מעניינות בעיתון – מה אתם אוהבים לקרוא? איזה סגנון כתיבה? לכו אל מה שמעניין אתכם בעיתון וקבלו השראה משם.
  • חישבו תמיד "מה הם רוצים לקרוא?" ולא "מה אני רוצה לכתוב?"
  • אם התוכן שאתם רוצים לכתוב אינו תורם לקוראים משהו מעבר למידע אודות החברה שלכם אל תכתבו אותו בבלוג.
  • 500-700 מילה הוא משך רשומה מספק. יותר מזה קשה קצת לקרוא אך אפשרי אם התוכן מעניין ומעומד טוב. רשומות קצרות מדי עלולות להכעיס – אם אין באמת מה לומר עדיף לא לומר.
  • שמרו על בהירות – ז'רגון מקצועי, קלישאות וניפוח במילות תואר אינם כדאיים ומורידים מערך התוכן.
  • השתדלו לשמור על טון אובייקטיבי ככל האפשר ובאותו זמן הימנעו מהכברת הוכחות; הנטייה להוסיף עוד ועוד נתונים ש"יוכיחו" את דבריכם – מעייפת.
  • השתדלו להכניס גם זווית מבט קלילה יותר, אך לא כזו שתוזיל את התוכן – דוגמה מעניינת, תמונה מפתיעה.
  • אף פעם אל תכתבו תוכן לפרסום מיידי. כתבו, הניחו בצד, חזרו כעבור כמה ימים וחוזר חלילה עד שתהיו מרוצים.

ולאלה שאחראיים על הבלוג, עוד שתי עצות:

  • מנו לבלוג מנהל תוכן שיש לו גם כישורי עריכה או השתמשו בשירותי עריכת תוכן במקום אחר בארגון.
  • עליכם לוודא כי יחידת תוכן עולה לאוויר רק אחרי שעברה את כל שלבי הבדיקות, עימוד, עיצוב, אופטימיזציה וכו'. לפני כן, אל תלחצו על הכפתור.

ברשומה הבאה: ניהול תגובות, דיון וסיכונים.

2020-03-01T20:48:45+03:00 13 בינואר, 2011|

בלוגים ארגוניים | אפיון הממשק הטכנולוגי

בארבעת הפרקים הראשונים של הסדרה הצגתי את הישות 'בלוג ארגוני' כחלק ממערך נכסי הweb של ארגון. ראינו דוגמאות טובות כולל ניתוח מרכיבי ההצלחה שלהן, פרטתי את המדידות הדרושות לטובת שאלת ה ROI המרחפת תמיד ממעל ואת הדרך להרכבת תכנית תוכן שהוא לב העניין. עכשיו הגענו לשלב הבא – פלטפורמה טכנולוגית.

ההיצע רחב אבל מה שבעיקר חשוב הוא לא דווקא מה שרואה העין. לצורך העניין הזמנתי מומחה לאיברים פנימיים של ישויות web לפרוס עבורנו check-list הגיוני ומספק, משהו שאפשר להדפיס, להחזיק ביד ולצעוד איתו בבטחה לכיוון החדרים של אנשי המחשוב בלי להרגיש שבסוף תצאו כשידכם על התחתונה ואתם מרגישים נבערים מדעת. קבלו את אסף טרפיקנט מ quickwin:

תוכן יש. אסטרטגיה יש. למדתם, הפנמתם, החלטתם ועכשיו עושים את זה. אז רגע לפני שאתם רצים לאנשי ה IT או ל Webmaster שלכם ומבקשים שיפתח לכם בלוג, ננסה לבנות רשימת מכולת של החלטות שצריך לקבל לפני שהבלוג עולה לאוויר. רק הערה קטנה: מטבען של המלצות הן מתאימות לאחד אך אולי לא מתאימות לאחר. אין כאן אמת אחת אבסולוטית, וכל מרכיב פה פתוח לדיון. בכל מקרה, אם אתם לא בטוחים במשהו, פשוט תשאלו.

מיקום האתר

האם הבלוג יהיה חלק מהאתר (Sub Domain) כדוגמת blog.company.com  או שיקבל כתובת משלו כמו thecompanyblog.com? נושא כל כך פעוט, אבל צורך הרבה זמן, מעלה לא מעט שאלות וכמובן השלכות. ננסה לבחון את השאלה מכמה היבטים:

תוכן – כאשר סוג התוכן בבלוג אינו עומד בהלימה עם התכנים באתר עצמו, ראוי לתת לבלוג במה נפרדת. למשל, אם המנכ"ל כותב מהגיגי ליבו על מה שקורה בעולם, על פרשיית שחיתות, הרעב באפריקה או משבר המים, ראוי לתת לו במה נפרדת וחיצונית לאתר, עם כתובת משלו. במידה והתכנים שהוא כותב הם מקצועיים וקשורים כמעט תמיד לתכני החברה, יש הגיון במיקום הבלוג כחלק מן האתר.

גודל – לעיתים נפח הבלוג ועושר התכנים שלו כל כך גדולים, שהוא מאפיל על אתר האם עצמו והופך להיות מרכיב התעבורה המשמעותי לאתר. עדיין, מכיוון שהתוכן רלוונטי לחברה, הייתי משאיר את הבלוג תחת כתובת האתר הראשית.

SEO – לא הספקתם להחליט וכבר אץ לו רץ לו איש ה SEO שלכם ובפיו בקשה. הרי אם כבר הולכים להקים בלוגים מקצועיים (של כותב אחד או יותר) מדוע לא לייצר אתרים נפרדים עם כתובות נפרדות, ובכך לייצר רשת קישורים חזקה מתוך הבלוגים אל האתר שלכם?
נו, מה לעשות, איש ה SEO צודק – אם בעתיד אחד מהבלוגים יתבסס ויהווה אוטוריטה בתחומו, הרי שקישור ממנו אל האתר שלכם יחזק את שני האתרים מנקודת מבטו של גוגל. אבל הוא צריך להציג לכם גם את הצד השני של המטבע. במידה והבלוגים אכן יצטיינו, התעבורה היקרה תגיע אל הבלוגים ולא אל האתר שלכם. על מנת לנתב חלק ממנה אליכם תצטרכו להיות יצירתיים בשיווק החברה באמצעות הבלוגים. נשמע מדאיג? לא ממש. לפעמים התעבורה לבלוגים היא תעבורה של אנשים שפשוט רוצים לקרוא ולהשכיל ולא רק זה, הלוגו שלכם למעלה די מסגיר אתכם גם אם באתר וגם אם לא. (לימור – כן, בהחלט ייתכן שלא כל קוראי הבלוג שלכם גם מתכוונים לקנות מכם משהו. מידע וידע הם מצרך נדרש ולפעמים זה כל מה שרוצים).

עיצוב – מיקום בלוג בתוך מסגרת האתר הקיימת מגדירה כמעט מראש כיצד הבלוג יראה ויתנהג. ניתן למשל להסתכל בדוגמת הבלוג של אפלייד מטריאלס הממוקם תחת הכתובת הראשית http://blog.appliedmaterials.com. למרות שסידור התכנים בבלוג שונה, עיצוב הבלוג שומר על המאפיינים העיקריים בעיצוב אתר האם, אך שופע בניואנסים. כמו כן שימו לב לבלוגים הגדולים של טוויטר, פייסבוק, לינקדאין, קודאק ועוד. במיוחד הציצו לבלוג של לינקדאין, קטן, הרמטי ופשוט – http://blog.linkedin.com.
מיקום הבלוג באתר חיצוני ובכתובת חיצונית מאפשרת לכם גמישות יתר בעיצוב ומיתוג הבלוג. עם זאת, עדיין הייתי משאיר רמיזה קטנה לשפה העיצובית של אתר האם.

כתובת האתר

במידה והחלטתם על מיקום הבלוג בתוך האתר, אני ממליץ על סאב דומיין – blog.company.com ולו רק בגלל שאתם מקצרים בכך את כתובת האתר. במידה והבלוג חיצוני יש לרכוש דומיין ייעודי ולהקפיד על בחירת סיומת הדומיין. השפע מבלבל. co.il  או com? אולי בכלל org? והי, בכלל שמענו שמעכשיו יש גם כתובות בעברית.
אני אחסוך לכם את כאב הראש, האקסיומה פשוטה למדי – תכנים בעברית co.il. תכנים בשאר השפות com. בלבד. הסתייגות קטנה – אם הבלוג מיועד לשוק הבריטי ונכתב בשפתם ואתם מעוניינים בכמה נקודות זכות בגוגל בריטניה? רכשו co.uk וכן הלאה לגבי שאר המדינות.
ומה עם שם הדומיין? גם פה, אל תתחכמו. JackFarberTalks.com זו כתובת נהדרת לבלוג המנכ"ל. TelecomWatch.com זו כתובת נהדרת לבלוג בנושאי טלקום.

אחסון

אחסנו איפה שאתם רוצים. מבחינת SEO (קידום אתרים) גוגל הודיעה באופן רשמי כי היא אינה מייחסת חשיבות למקום אחסון האתר (כל עוד אין על השרת אתרים מזיקים, אתרי פורנו והימורים). עם זאת, מבחינת חווית המשתמש רצוי לאחסן את האתר במדינה ממנה מגיעים רוב הגולשים על מנת לספק להם חווית גלישה מהירה. זה לא כזה קריטי בבלוגים מכיוון שאינם מכילים בדרך כלל מדיה עשירה ומצגות כבדות, אבל Keep in mind.

בניית האתר

שמעתם בוודאי על מערכות ניהול תוכן וורדפרס, ג'ומלה, דרופל ועוד. אז מה יותר טוב?
ההכרעה בין מערכות תוכן שונות זוכה לויכוחים נצחיים בפורומים מקצועיים. כמו בעולם האמיתי, יש חסידים לכל מערכת. אבל אם שואלים אותי (ושאלו אותי…) אז כל הפלטפורמות טובות, לכל אחת יש יתרונות וחסרונות, אבל וורדפרס היא ה-פלטפורמה. תשתית בלוגים משובחת, דינמית ועדכנית, עם אינספור פיצ'רים הסובבים במהותם סביב רעיון הבלוגים. וורדפרס מאפשרת בקלות לכותבים רבים להשתתף בבלוג, ומעניקה כלים מובנים לניהול, שיתוף והפצת התוכן בהיבטי רשתות חברתיות וSEO. לא רק זה, המערכת בעלת ממשק עבודה קל ללימוד ונוח גם להדיוטות. יש תמיכה עברית נהדרת והיא כמובן זוכה לפופולריות בכל העולם. אז רשמנו – וורדפרס (ומי שחושב אחרת מוזמן להגיב).

עיצוב

זכרו: הבלוג נולד בשביל התוכן. אני אגיד את זה שוב: הבלוג מספק תוכן וכל השאר אמור לשרת את התוכן. פירוטכניקה, פלאשים, תפריטים מקפצים, אינסוף קטגוריות – כל אלו הם מתכון מושלם להסחת הדעת מהתוכן. התמקדו בתוכן טוב ולאנשים לא יהיה איכפת מהעיצוב או מהסידור. במקרה הגרוע תוכלו לשנות את זה ולשפר מה שצריך.

הבנו, אבל בכל זאת…

אז איך בכל זאת זה צריך להיראות? רוב הבלוגים כוללים את הטור המרכזי של הבלוג, ומצידו טור אחד או שניים המכיל תוספים קטנים הקרויים ווידג'טים כגון – לוח שנה, רשימת פוסטים אחרונים, תגובות אחרונות, אופציות רישום לניוזלטר ושאר אובייקטים שמופיעים בכל האתר ולא משנה באיזה עמוד נמצא הגולש. הקפידו על מספר מצומצם של ווידג'טים. אל תדחפו ווידגטים רק כי נשאר לכם מקום.

ואילו פיצ'רים כדאי שיהיו?

  • אופציה לרישום ל FEED RSS.
  • כפתור ל RSS של הבלוג.
  • יכולות שיתוף של כל פוסט במגוון רשתות חברתיות ואתרי סימניות. יש תוספים שמכילים את כל אופציות השיתוף במקום אחד, וניתן לעשות זאת ידנית או להשתמש בכלי השיתוף שכל רשת נותנת לכם. כלי שיתוף צריכים שיהיו בסוף כל פוסט.
  • קישורים חיצוניים – הגדירו אזור קבוע באתר המכיל את כל הנוכחויות הקבועות שלכם ברשת כגון דף בפייסבוק, דף ב Linkedin, אתר הבית של החברה וכו'. (לימור – למקרה וההבדל בין שני הסעיפים האחרונים לא ברור: מדובר באייקונים החינניים והצבעוניים של רשתות חברתיות, אפשרות שליחה במייל וכפתורי share למיניהם, גללו לתחתית הפוסט הזה וראו דוגמה. יכולת שיתוף בפוסט הוא כלי שאתם נותנים בידי הגולש לגשת ישר לרשת החברתית החביבה עליו לספר לחברים שלו על הפוסט שלכם. קישורים חיצוניים/נוכחיות הן הכתובות שלכם במדיה חברתית, המקומות בהם ניתן למצוא אתכם ישירות בלי חיפוש. בבלוג הזה ריכזתי אותם דווקא באמצעות טקסט וקישורים – ראו משמאל, בשל ריבוי רשתות שלא כולם מכירים את האייקונים שלהן).
  • טופס צור קשר (ואם יש מערכת CRM, אז כדאי לחבר אותו אליה).
  • במידה ויש תכנים באתרי לווין שלכם או באתר הבית, ניתן לייצר איזורים דינמיים המכילים למשל חדשות החברה או רשימת בלוגים מומלצים בתחום או בכלל רשת קישורים מומלצים לקורא.

כמה נקודות הקשורות לניהול השוטף של הבלוג

  • וורדפרס מאפשרת לכם לקבוע כיצד תראה כתובת כל פוסט. למשל company.com/?p=234 המייצג את הכתובת של הפוסט ה 234. אפשר גם company.com/2010/12/?p=12. אפשר גם להוסיף את כותרת הפוסט לכתובת כגון company.com/why-corporate-blogs-are-important. אפשר את אותו הדבר רק בעברית. אופציה זו עוזרת מעט ביכולת ההבנה של מנוע החיפוש לדעת במה הדף שלכם עוסק, אבל יש חסרון אחד בולט והוא האורך של הקישור, כך שאם אתם רוצים לשתף את הקישור ברשתות שונות, הכתובת תהיה ארוכה למדי. הפתרון הוא להשתמש בכלים מקצרי כתובות כמו BIT.LY המומלץ. אגב, למרות שניתן לשנות ולהתחרט, אל תבלבלו את גוגל. החליטו על קונבנציה של כתובת והישארו איתה.
  • התקינו מנגנון סינון תגובות ספאם.
  • התקינו Google analytics או כל כלי סטטיסטי אחר שאתם אוהבים ומכירים.
  • וודאו שהתגובות לפוסטים לא מפורסמות אוטומטית. (לימור – בממשק הניהול יש אפשרות להגדיר הגדרה האומרת שכל תגובה חייבת לעבור קודם אישור. השימוש בתכונה הזו הפך מקובל מאוד בשנה האחרונה והוא כבר לא נחשב ל"סתימת פיות". יותר על סעיף התגובות ברשומה נפרדת).
  • הקפידו לתייג את כל הפוסטים שלכם ב Tags המתאימים, ציינו תיאור קצר בשורת ה Description, ציינו את מילות המפתח המרכזיות ,Meta Keywords ואל תשכחו לשייך את הפוסט לקטגוריות המתאימות.

אז יש דומיין, ויש גם עיצוב מינימליסטי ויעיל, איש ה SEO מרוצה וגם בשיווק, ואפילו המכירות תורמים לעניין. עכשיו כל מה שנשאר זה לבנות וליצור תוכן משובח והשאר יבוא מאליו.

אני ערב לזה.

הערת סיכום: כמו שציין אסף בתחילת דבריו אם אתם לא בטוחים במשהו פשוט תשאלו. מה שאתם רואים למעלה היא רשימה מספקת ביותר של אפשרויות, בחירות שיש לבצע ומאפיינים טכנולוגיים המתאימים לבלוג ארגוני. אכן, התוכן הוא זה שייקבע את גורל היצור לשבט או לחסד. אבל משום שאני מכירה את עם הארגונים, יהיו גם אנשים שירצו לדעת אם לא ראוי לעשות לבלוג אינטגרציה למערכות האינטרא-נט, לחבר אותו למערכת אינטגרציית התוכן המשוכללת שזה עתה הטמעתם ולעשות לו עוד כמה דברים שמסתכמים בדרך-כלל במונחים טכנולוגים המכווצים לשלוש אותיות לועזיות.

אז גם אני חוזרת על המסר – הבלוג מוקם כפלטפורמת תוכן והתוכן הוא הקובע. אם יש לכם משאבים להשקיע ואתם לא יכולים להתאפק, השקיעו אותם בתוכן משובח. כל מה שאתם צריכים באמת כבר רשום כאן ותודה גדולה לאסף.

ברשומה הבאה:
ניהול כותבים וכללים לכתיבה

2020-03-01T20:49:06+03:00 6 בינואר, 2011|
שינוי גודל גופנים
ניגודיות