טריק הבמה המסוכן של ביבי | אפקט התדהמה

את הביטוי 'אפקט התדהמה' (the awestruck effect) טבע החוקר יוהאן מנגס מאוניברסיטת ציריך. הביטוי מייצג תופעה מעניינת – מנהיגים ודוברים כריזמטיים גורמים למאזינים להם לדכא רגשות. האפקט הזה עובד חזק במיוחד אצל המאזינים שמאמינים בדוברים האלה מלכתחילה. דיכוי רגשות בונה לחץ פנימי שמקשה על חשיבה ביקורתית ועל היכולת להגיב לדברים מתוך שיקול דעת. מתישהו הלחץ צריך להשתחרר. השחרור יכול ללבוש גוונים אישיים וחברתיים חיוביים ולחילופין, השחרור עלול להביא לתוצאות מסוכנות.

איך עושים את זה? בעזרת תבנית נאום שמתאימה לנאומים שמכוונים לעורר השראה

  • ראשית, הם משקפים את הרגשות שכבר קיימים בקהל (ציבור המאזינים).
  • אחר כך מטילים ספק ברגשות האלה ויוצרים בלבול אצל הקהל. ספק ובלבול הם ידידיו הטובים של מי שרוצה להחדיר רעיון לראשי האנשים. ספק ובלבול הם חלק מהמנגנון היעיל של […]
2020-02-23T10:52:03+03:00 23 בפברואר, 2020|

דיבור מול קהל | איך לוודא שהזמן לצדכם

מכירים את ההרגשה שהזמן עובד נגדכם כשאתם בתפקיד דיבור מול קהל? גם הקהל מכיר אותה… הנה טיפ שתוכלו ליישם בכל פעם שאתם נמצאים במרכז תשומת הלב וצריכים להרצות, לדבר בפנל, או לספר סיפור מול קהל –

עוד לא פיטרו אף אחד או כעסו על מישהו שדיבר קצת פחות מהזמן שהוקצב לו

לעומת זאת, הרבה אנשים לא קיבלו הזמנה חוזרת וחטפו מכה למוניטין שלהם בגלל שהם עברו את מסגרת הזמן, ולא היו מאורגנים מספיק לתת לקהל את מה שהוא בא לשמוע.

קהל מעריך דוברים שמתחשבים בו ונותנים לו כמה דקות נשימה בינם לבין הדבר הבא. אם תשימו לב, מקצוענים בדיבור לא עוברים את הזמן. לא רק זה – אם חותכים להם את מסגרת הזמן אפילו דקה […]

2020-02-23T19:45:36+03:00 23 בפברואר, 2020|

לא צריך להיות מספר סיפורים כדי לדבר מול קהל בביטחון

לדבר מול קהל

רבים רוצים לדעת לדבר מול קהל בביטחון ומהרבה סיבות טובות. לטעמי, זו מיומנות ליבה. הלוואי וכבר בכיתות הנמוכות של בית הספר ילמדו את המיומנות הזו, בארץ זה לא המצב כרגע. כך יוצא שבמקום לרכוש ביטחון בדרך אורגנית עם החיים, אנחנו מגיעים לעסוק בעניין רק בגיל יותר מבוגר. עם הגיל מגיעה מודעות. מצד אחד היא מועילה – ברור לנו שדיבור מול קהל היא מיומנות חשובה ואנחנו מעוניינים להצליח בזה. מצד שני, מודעות מעוררת חששות מכישלון – מול קהל.

לכן, מסתכלים סביב כדי להבין מניין תבוא עזרה. מה רואים? את אלה שמזוהים כמי שיודעים לדבר מול קהל במיומנות גבוהה. בעיקר נואמים ודוברים, רטוריקנים ומספרי סיפורים. לחילופין, את אלה שמבטיחים לעזור להיפטר מהפחד. להיפטר […]

2020-03-01T13:15:23+03:00 1 במרץ, 2020|

על היטלר והפרזנטציות שלו

אני מביאה לכאן פוסט פתיחה של דיון המתקיים כרגעבקהילת פרזנטציה בקפה דה-מרקר, מתוך תקווה שגם כאן תתפתח שיחה.

טוב, היטלר והפרזנטציה שלו הם עניין טעון. אני מתנצלת מראש בפני כל מי שהעניין מעורר אצלם תגובות שלא אני ולא הם יכולים להצטער יותר על כך שהביאו אותנו לכדי זה, שאותן תגובות קיימות בכלל.

כמה דברים שכדאי להניח כאן בהתחלה:

יש הטוענים שהיטלר היה נואם מבריק.

הנאומים שלו נאספו באדיקות קפדנית, תועדו ואף נמכרים כאסופה כולל הקלטות וכד'.

את דעתי, לפחות בתחילת הדיון, אנסה להשאיר בצד.

על כל נאום צריך להסתכל גם בקונטקסט ההיסטורי/חברתי שלו. כדאי לזכור.

אני לפחות אנסה ואני מעודדת את כל מי שישתתפו לנסות, להשתמש בכלים המקצועיים שלי, כדי לבחון את החומר. כל אחד והכלים שלו.

אני מספרת סיפורים. משם אני באה […]

2020-03-01T13:32:15+03:00 1 במרץ, 2020|

כמה תובנות על נשימה בריאה ושימוש בקול אצל אנשי במה

את אורנה פגשתי במסגרת עבודתי. "מה את עושה?" שאלתי. "אני מלמדת נשימה בריאה" ענתה. ההגדרה "נשימה בריאה" עוררה אצלי כמה שאלות וביניהן את השאלה הפשוטה והמיידית "יש נשימה לא בריאה?" לנשום נראה לי הרגל בריא באופן כללי, שלא לדבר על חיוני, אז מדוע שנפעיל נשימה לא בריאה?

ברור שיש רבים ש"סובלים מהנשימה" החל באסטמה, עבור דרך קוצר נשימה, דום נשימה בשינה, לפעמים סתם לחץ בחזה וכלה בכאלה שאינם מסוגלים לשהות בחלל סגור בלי קצת אוויר זורם. שלא לדבר על תופעות נשימה הקשורות במחלות.

אורנה דיברה על הוראת נשימה בריאה, לא על בעיות נשימה. בעיות הן תוצאה של משהו אבל לפי ההגדרה שלה הבנתי שהנשימה מלכתחילה אינה בריאה. בשמיעה ראשונה זה נשמע לי מוזר משום שכבר בשיעורי הטבע בבית הספר למדנו שמערכת […]

2020-03-26T08:57:52+03:00 26 במרץ, 2020|
שינוי גודל גופנים
ניגודיות