את הביטוי 'אפקט התדהמה' (the awestruck effect) טבע החוקר יוהאן מנגס מאוניברסיטת ציריך. הביטוי מייצג תופעה מעניינת – מנהיגים ודוברים כריזמטיים גורמים למאזינים להם לדכא רגשות. האפקט הזה עובד חזק במיוחד אצל המאזינים שמאמינים בדוברים האלה מלכתחילה. דיכוי רגשות בונה לחץ פנימי שמקשה על חשיבה ביקורתית ועל היכולת להגיב לדברים מתוך שיקול דעת. מתישהו הלחץ צריך להשתחרר. השחרור יכול ללבוש גוונים אישיים וחברתיים חיוביים ולחילופין, השחרור עלול להביא לתוצאות מסוכנות.
איך עושים את זה? בעזרת תבנית נאום שמתאימה לנאומים שמכוונים לעורר השראה
- ראשית, הם משקפים את הרגשות שכבר קיימים בקהל (ציבור המאזינים).
- אחר כך מטילים ספק ברגשות האלה ויוצרים בלבול אצל הקהל. ספק ובלבול הם ידידיו הטובים של מי שרוצה להחדיר רעיון לראשי האנשים. ספק ובלבול הם חלק מהמנגנון היעיל של פייק-ניוז.
- אז הם מציעים רעיון החדש
- אומרים לקהל מה צריך לעשות
- מגייסים את הקהל – בואו נעשה את זה יחד
- מניחים את ה"למה"
- מציגים את המסר המרכזי שהם רוצים לנעוץ בראשי המאזינים
- מציגים את הצעדים הבאים שצריך לעשות
- זה לא יהיה פשוט
- אבל אנחנו ננצח
- חזרה על המסר המרכזי
האם גם מנהיגים עם חזון אפל משתמשים בטקטיקה הזו?
וודאי. בשונה ממנהיגים כריזמטיים שיש להם חזון לא אפל, שמשקפים את הרגשות השליליים שכבר קיימים בחלל, לוקחים אחריות ומציעים חזון ואופק לכולם, מנהיגים עם חזון אפל משקפים את הרגשות השליליים, ומצביעים על קבוצה מסוימת כמקור לרגשות האלה.
מה מסוכן באפקט התדהמה?
בגלל שאפקט התדהמה גורם לעוקבים של דוברים כריזמטיים לדכא רגשות, לאבד חלק מהיכולת לחשוב ביקורתית ולהגיב מתוך שיקול דעת, הם עלולים להישבות בחלום ולא לשים לב למציאות. בגלל שאפקט התדהמה גורם לדוברים עם כוונות אפלות לאותה תגובה בדיוק, הם עלולים להביא לתוצאות מסוכנות כלפי אותה קבוצה עליה הם מצביעים כמקור הבעיה.
טריק הבמה המסוכן של ביבי
ביבי, ואפשר לסמוך עליו בעניין דיבור בפני קהל, יודע להשתמש באפקט הזה יפה מאוד. גם אם הוא לא בדיוק דובר כריזמטי, הוא דובר טקטי להפליא.
אז בואו נראה. אני מנתחת עבורכם את "הגיע הזמן לחקור את החוקרים. הנאום המלא של ראש הממשלה בנימין נתניהו". אני לא המצאתי את כותרת הנאום, הורדתי אותה מערוץ היוטיוב של בנימין נתניהו.
חשוב להזכיר: הנאום הזה נישא מול קהל שביבי רואה בו קהל אוהדים ותומכים. הוא גם מודע לכך שהנאום ישודר בכל רשתות השידור בישראל, ולא כל מי שישמע אותו שייך לקבוצת תומכי ביבי. תוכלו לראות בהמשך מה הוא עושה מתוך שאיפה לגייס את כולם. זה לא בגלל שביבי חושב שהוא יעביר המון אנשים לעבור לצד שלו. זה בגלל שביבי רוצה לצייר עבור הקהל מפלצת ענקית, ממלכת אופל. כדי לתת לה את הגודל הזה בדמיון של המאזינים, הוא צריך לגייס מולה "טוב" מספיק גדול. הוא בונה סיפור על קרב איתנים בין ממלכת אופל נוראה, ומדינת ישראל על כל אזרחיה. וכל הלהטוט הזה בשביל מה? כדי להציל את דוד הטוב מגוליית הרשע.
ניתוח
שיקוף רגשות הקהל הנוכח במקום ורגשות קהל אוהדיו
התחלה ביבי על עצמו – הוא מציג את גיבור הדרמה, איש שעושה רק טוב למדינה ומעורר בקהל תחושות גאווה.
0:28 "יום קשה מאוד מאוד". הוא אומר "דברים מהלב", משבח ומאדיר את רשויות המשפט.
0:52 "משהו לא טוב קורה". ביבי מדבר בשפה פשוטה ותיאורית, שפה עממית. עממי נשמע לאוהדים כמו דיבור מהלב ושפה תיאורית עושה שכל מי ששומע אותו יבין.
1:00 ואיפה זה קורה? "אצל חוקרי המשטרה ואצל אנשי הפרקליטות". הוא מסמן את הקבוצה שהוא רואה כמקור הבעיה.
הערת ביניים: עד כאן, בין אם אתם בעד ביבי או נגד ביבי, תצטרכו להודות בכך שרשויות המשפט לא תמיד עושות צדק ולא נקיות מכל רבב, גם בעיניכם. הדברים נאמרים אחרי תקופה מספיק ארוכה של חשיפת עניינים חמורים ברשויות המשפט, בלשכת עורכי הדין, כהנה וכהנה. גם בלי פרשיות, רשויות המשפט ודאי דרכו ללא מעט אנשים על יבלות, בצדק ושלא בצדק.
אבל, הדברים לא מנותקים מהקשרם. הדברים נאמרים אחרי שכל מי ששם לב לחדשות יודע שהוגשו כתבי אישום נגד ראש הממשלה העומד בפנינו. הטלת הספק שהוא הולך לבצע היא זו:
שלא תחשבו שה"לא בסדר" של רשויות המשפט הוא מה שאתם מכירים וחושבים, לא לא. יש "לא בסדר" של רשויות המשפט שהוא חמור בהרבה, אימתני, מפלצתי, אפל ברמה שלא הייתה כמותה בתולדות האנושות וגם הרבה אחורה, עד למפץ הגדול. רמה קיומית. לא רק זה – מסתירים את זה מכם, ואתם לא ידעתם.
הטלת ספק ויצירת בלבול אצל הקהל
1:06 "הערב אנחנו עדים" הוא יוצר תחושת בהילות, ומכוון את המבט שלנו לתופעה שהוא מנסח ורוצה שנאמין בה.
1:22 "בוודאי שמתם לב" הוא ביטוי שמחייב את המאזינים. מי שלא שם לב, זה לא טוב והוא רוצה לטעת בלבול. הוא מצייר עוול שלא היה כמותו "מאז קום המדינה". וואי, זו כנראה מפלצת ממש גדולה.
1:56 "העובדות הללו" לא בטוח שאלה עובדות, אבל איך לא ידענו עליהן? אנחנו ממש בסכנה. וכאן הוא שוטח את משנתו ומשרבב פנימה את הביטוי "ראש הממשלה של הימין".
2:10 הוא מציין שהתהליך נועד להפיל אותו, "שבניגוד לרבים מיריביי בשמאל" – הופס, הנה הוא מצייר ניגוד שהוא רוצה שנאמין בו. באותה הזדמנות הוא מרחיב את התמונה של אלה העומדים מנגד: לא רק חוקרי המשטרה, אנשי הפרקליטות והיועמ"ש. זה כל השמאל, וגם התקשורת המגויסת.
הערת ביניים: ביבי מספר לנו שמדובר בבעיה שקשורה ברשויות המשפט, אבל מכניס גם פוליטיקה. זה כי קהל אוהדיו אוהדים אותו ומתדלקים על פוליטיקה, לא על משפט. עם זאת, על הצד של המשפט הוא צריך שהם יכוונו את האש, אז את מקום החום לבערה הוא מביא מהפוליטיקה.
2:16 הוא מצייר חזון. מאמין בישראל חזקה וגדולה, והנה שוב ניגוד – חלשה, מצומקת, מרכינת ראש. הוא שכח לומר "חזקה, גדולה וגאה" אפשר לנחש למה.
2:50 ביבי מרחיב את מעגל הפנייה שלו ל"יריבים פוליטיים הגונים, שמבינים שכדי שמדינה שלנו תתקיים" ביבי מדגדג את הידית שהוא אוהב לדגדג – הביטחון בקיומה של מדינת ישראל. איזה פחד.
2:56 "צריך פה שלטון חוק אמין וחסר פניות."
הערת ביניים: זה כאילו קצת מוזר. שלטון חוק אמין וחסר פניות זה מה שיציל מדינה מאיום קיומי? אצל ביבי אין כמעט אף פעם מילה לא מתוכננת. החיבור הסמוי שהוא עושה כאן יסתבר לקראת סוף הנאום.
הצגת רעיון חדש
3:03 ביבי חוזר לדבר על מה הוא עשה בשביל מדינה: הוא עבר קרבות קשים, שילם מחירים כבדים, אבל… קרבות קשים ומחירים כבדים עברו רבים מתושבי מדינת ישראל. הנה הרעיון החדש: מה שקורה בענייני החקירות שלו, זה ממש מזעזע. כל השאר זה בקטנה לעומת הזעזוע הזה.
3:33 והנה שוב הוא מרחיב את הגדרת קהל המאזינים – המוני אזרחים בישראל שמה שעשו לביבי מזעזע אותם. לא רק בצד הימני של המפה.
3:50 "אתם יודעים, וזה כבר נבדק" דומה ל"וודאי שמתם לב". ואם זה לא נבדק ואם לא שמנו לב מה זה אומר עלינו? שאנחנו לא מודעים לסכנה האיומה.
3:58 ופה הוא מלמד אותנו משהו, מידע היסטורי. עכשיו, יכול להיות שהכל נכון, יכול להיות שלא, אבל אם אנחנו לא מעורים בפרטים נוצרת אצלנו הרגשת הקטנה – אנחנו מקטינים את עצמנו מלהיות יכולים להציג דעה מנומקת, כי ההרגשה היא שאנחנו לא יודעים מספיק. השאלה היא בקשר למה, אבל השאלה לא מתעוררת אצל מי שכרוך אחרי הדובר. הקהל השבוי מרגיש שביבי מגלה להם משהו שיציל אותם מהסכנה.
4:44 "הפרקליטות חולה" ו"שי ניצן לא ראוי לכהן" אלה ציטוטים. ביבי אומר שגם אחרים אומרים, יש עוד אנשים שמודעים לסכנה האיומה. אנשים ממש חשובים וחכמים. כדאי שניקח ברצינות.
אומרים לקהל מה צריך לעשות
4:55 כאן ביבי כבר לא מצטט. אלה מסרים שלו: זו שיטה, זה תהליך מזוהם, וחייבים לשים לזה סוף. הקהל מבין שמה שצריך לעשות הוא – לשים לזה סוף. ביבי עדיין לא מספר לקהל איך הוא רוצה שזה יקרה.
הערת ביניים: המסר המרכזי הגלוי בנאום הזה הוא "לחקור את החוקרים". זו גם הכותרת שניתנה לסרטון שיושב בערוץ של בנימין נתניהו ביוטיוב. אבל, המסר הסמוי, זה שעובד על החלקים הכי בסיסיים בנפש האנושית המורכבת, הוא הצירוף "חייבים לשים לזה סוף". בשונה מ"לחקור את החוקרים", הביטוי "לשים לזה סוף" משאיר הרבה יותר מדי מקום לפרשנות.
מגייסים את הקהל – בואו נעשה את זה יחד
5:04 "אני יודע שכל ביקורת שאנחנו נשמיע" מי ה"אנחנו" האלה? ביבי ואלה שאליהם הוא מדבר. אבל ביבי כידוע לא מלכלך את הידיים בעבודה שחורה: "אתם צריכים לדרוש שיחקרו את החוקרים". הנה, הוא רוצה "לשים לזה סוף" והוא כורך אליו את ציבור עוקביו לדרוש שיחקרו את החוקרים. יש משימה.
5:22 הוא הופך את הדברים להיות הבעיה של הציבור, כדי לגייס אותו.
מניחים את ה"למה"
הערת ביניים: ביבי בנה הרבה מתח. עכשיו הוא הולך למתוח אותו עוד יותר. הוא מבצע מהלך ארוך של בניית ה"למה". הוא רוצה להרים להנחתה, הוא מקווה להצליח לעקוף את החשיבה הביקורתית של אותו חלק במאזינים שהחשיבה הביקורתית שלו עדיין לא נעלמה לתוך אפקט התדהמה, וזה גם נותן לו הזדמנות לשפוך את כל מה שהוא רוצה לשפוך וללכלך כאן.
5:28 ביבי מרכז את המבט אליו והמילה "מזוהם" שכבר נשמעה קודם, מקבלת את הבשר שביבי רוצה לשים עליה. הוא מעבה אותה בביטויים כמו "חיפשו אותי" "בסחיטה באיומים" "מה שהחוקרים רצו לשמוע" "מפוברק" "נהרוס לך את המשפחה" "ניקח לך את הנכסים" "תרגיל פלילי" "הילדים שלך לא ידברו אתך יותר", שזו שפה שנתפסת אצלנו כשפת עבריינים, כדי ליצור משקל מול הדבר שהוא קורא לו "אמת". הוא בצד של האמת וחושף אותה עבור הציבור, הוא בצד הצח כשלג, הם בצד של העבריינים, הם בצד המזוהם. הוא מתאר תמונה מסמרת שיער, הרשימה ארוכה, והוא מקפיד לומר לנו שהדברים קורים ממש מאחורי גבינו.
8:30 הוא מזכיר למאזינים את תפקידם ומרחיב את המעגל "כל מי ששומע אותי עכשיו צריך להיות מזועזע" ומכניס גם את הדמוקרטיה.
הערת ביניים: אנחנו בחלק של ה"למה". זה צריך להיות ה"למה" שמסביר את הסיבה לכך שצריך לחקור את החוקרים. באמת, למה? הנה הוא מתחיל את מהלך ההסבר כי אנחנו לא יודעים, מסתירים מאתנו, זוכרים?
8:50 "מה הם עושים נגד זה?" מיהם ה"הם" הוא לא אומר. הוא קצת רומז.
9:08 "מה עוד אנחנו לא יודעים?" שואל האיש שבנסיבות אחרות טוען שיש דברים שאנחנו לא צריכים לדעת.
9:37 "הם פשוט מצפצפים" הם הם כנראה חוקרי המשטרה.
9:47 "בכוונת מכוון" מי זה המכוון הזה? וכאן ביבי עובר לנהל בית משפט קטן ומעמיד על דוכן הנאשמים 42 חברי כנסת. הוא גם מנסח את ההאשמה.
10:36 "אבל למה לא חקרו אותם" מי? ה"הם". אבל ביבי מחדד את התמונה "אכיפה בררנית". כלומר שה"הם" הם אלה שאחראים על אכיפה.
הערת ביניים: וואי וואי וואי. אתם מבינים מה שזה? אתם מבינים למה צריך לחקור את החוקרים? לא, אתם עדיין לא באמת יודעים. הנה זה מגיע –
11:00 "תופרים פה חליפה מיוחדת. רק בשבילי" ראשונה בעולם, ראשונה בהיסטוריה, בתולדות הדמוקרטיות, במדינת ישראל ובכל העולם.
הערת ביניים: הנה ה'למה' האמיתי – להציל את ביבי מעוולה כי הוא הסובל הכי גדול בתולדות האנושות ממעשה נורא שעושים דווקא לו. אין כרגע בעולמים מישהו שהוא יותר בסכנה ממנו.
מציגים את הצעדים הבאים שצריך לעשות
11:46 "ומאיין מתחילים? אתם יודעים" נורא בא לי למסור לביבי שאנחנו יודעים שכדאי להתחיל מאיפה שהדג מסריח. הערה לא קשורה לניתוח הנאום, התפלק לי.
12:38 "לשקם את אמון הציבור במערכת".
12:44 הנה רשימת הרעים שצריך לטפל בהם: השיטה, החוקרים, הפרקליטות, החקירות המזוהמות – הוא רומז רמז עבה לחוקרי המשטרה. אלה כולם – הרעים. בעצם, רק ה"סורחים" אבל לא לפני שהוא מלכלך את כל הרשימה.
זה לא יהיה פשוט
13:43 מגייס ציטוט של מנדלבליט כדי לומר שלא הוא הבעיה. זו "השיטה", ממלכת האופל. ואז מגלגל את אותו מהלך בנאום שגרם לכמה אנשים לחשוב שהוא דיבר מהלב – מנדלבליט נכנע, חוסר אונים מול עוול נוראי, "מה שאני עובר זה לא קל" "גם אני בן אדם" "מה שעוברת משפחתי" "שופכים את דמי" "זה קשה לי".
אבל אנחנו ננצח
16:16 "תחושת הצדק והאמת בוערת בי" אם לרגע דאגנו שביבי עומד להיתבקע לנגד עינינו אז לא. הוא מבטיח לנו שהוא ימשיך להילחם, שהוא ימשיך ובלה בלה בלה – כלומר, ביבי מתכוון להמשיך להיות ראש ממשלה.
חזרה על המסר המרכזי
17:20 צריך לחקור את החוקרים. לזה הוא רוצה לגייס אותנו.
מה למדנו?
שביבי קושר את העתיד הקיומי של אזרחי ישראל בכך שיתקיים שלטון חוק אמין וחסר פניות. ושהדרך לשם היא לחקור את החוקרים שחקרו אותו, ו"לשים לזה סוף" כדי שהוא ימשיך להיות ראש הממשלה. כלומר, אם אנחנו רוצים שלא תתרגש עלינו מפלצת קיומית, כדאי שנעשה מה שצריך לעשות כדי שהוא יוכל להמשיך ולהיות ראש הממשלה כי אם לא – הלך עלינו.
מה מסוכן בזה?
הוא מסמן קבוצה מסוימת שצריך "לטפל" בה. איך צריך לטפל בה? כמו שמטפלים במפלצות קיומיות. אם תקשיבו גם לרובד הפוליטי של הנאום, הקבוצה הזו לא כוללת רק את "רשויות המשפט".
👌👌👌
יפה מאד מאד