את התכנית לתמיכה בתעשיית העיצוב בלבנון, הציגה באקדמיה של ה OECD גברת צעירה. היא עברה מגרמניה ללבנון כדי לנהל את התכנית מטעם מכון גתה. מה יש למכון גתה לעשות בלבנון בענייני עיצוב? התשובה גדולה מהשאלה: מכון גתה תומך – בין השאר – בשווקים מתעוררים של תעשיות תרבותיות ויצירתיות באפריקה ובמזרח התיכון. הוא עושה זאת עבור ובתמיכת המשרד לשיתופי פעולה ופיתוח כלכלי של ממשלת גרמניה. זו השקעה בכלכלת גרמניה באמצעות השקעה בכלכלת לבנון.
סצנת העיצוב של לבנון מתארגנת להפוך לתעשייה
התכנית מאמצת תפיסה הוליסטית. למעשה, היא יוצאת מתוך ההבנה שתעשיית עיצוב מצליחה לשגשג אם עומד לרשותה אקוסיסטם ברור ומובנה, מהסוג שמתקיים בדרך כלל בתחומים טכנולוגיים. במפגש בין אמנות, יזמות ועיצוב בלבנון נוכח גם קהל של משקיעים ותומכים. אלא שזו קבוצה אקלקטית מדי. התכנית מכניסה גם את קול המשקיעים פנימה ושואפת לעשות סדר בתמונה המלאה. כששאלנו אותה אם זו לא משימה מקיפה מדי היא חייכה, "לבנון מדינה קטנה." מה שנכון.
קהל יעד עם הגדרות סף רחבות
הגדרת קהל היעד של התכנית משקפת את התפיסה ההוליסטית:
- התכנית פונה למעצבים, מייקרים, יזמים וחברות הזנק בתחומי העיצוב.
- היא מציעה פיתוח יכולות, טיפוח יזמות תרבות, חברה וסביבה, עידוד שיתופי פעולה ושיתוף ידע.
- המשתתפים יכולים להגיע מכל תחום עיצוב: עיצוב מוצר, עיצוב רהיטים, גרפיקה וכתב, אפנה וטקסטיל, עיצוב פנים ונוף, אנימציה, איור וכו' וכו'.
- הם צריכים להיות לבנונים או אזרחי מדינה מזרח תיכונית אחרת המתגוררים בלבנון.
הם יכולים להגיש מועמדות לכל אחד מהמודולים המרכזיים של התכנית כדי לנסות להתקבל ולזכות בשירותים שארגן עבורם מכון גתה.
מודולים
תכנית לימודים. תכנית בת שבועיים עם קוריקולום מובנה, בהשתתפות 20 מעצבים. הם מגיעים לביירות ונשארים בה למשך לאורך תקופת התכנית כדי להפיק את המקסימום ולא לבזבז זמן על נסיעות. זו גם הזדמנות לטוות קשרים שישמשו אותם בהמשך.
תכנית התמחות. מי שפונים למודול הזה יכולים לזכות בהתמחות בחברות עסקיות ובחברות הזנק בתחומי העיצוב בלבנון ובחו"ל, לתקופה של שבוע עד חודש.
מאיץ. מי שמתקבל למודול הזה, שנמשך מספר חודשים, זוכה בליווי של מנטורים להקמת המיזם שלו, מענק הקמה, גישה לחלל עבודה, ומפגשי יעוץ מותאמים.
יריד. מספק הזדמנות לקחת חלק בשבוע העיצוב בבירות ובשבוע העיצוב בעמאן. המעצבים שמתקבלים למודול הזה זוכים לפגוש את התעשייה, להציג את המוצרים והשירותים שלהם, ולבדוק הזדמנויות עסקיות.
הרובד הנוסף שעוזר לבנות את האקוסיסטם
את הפעילות מלווה תכנית מחקר שמטרתה לאסוף תובנות עומק בעניין פיתוח תעשיית העיצוב בלבנון. אם תיכנסו לאתר תוכלו להוריד בו מסמך על כלכלת העיצוב.
פעם בתקופה התכנית חוברת לעוד מספר גופים כדי לקיים פעילות 'פוקוס' – מיקוד על נושא והראשון שנבחר היה "עיצוב בעתות משבר". שלא תגידו שהם לא חושבים רלוונטי. לטובת העניין הם מזמנים מומחי עיצוב לדבר על נושאים שהם רלוונטיים לחדשנות בתעשיית העיצוב ולסוגיות תרבותיות, חברתיות וסביבתיות. אותם מומחים משתתפים גם בדיונים עם מעצבים צעירים ועם הקהל הרחב שמגיע לשמוע ולקחת חלק.
כמו שציינתי בהתחלה התכנית לוקחת בחשבון גם את המשקיעים ושואפת לעזור לבנות אקוסיסטם, סדר, הדדיות ברורה. ולכן, כמו שיש D day למאיצים טכנולוגיים, יש כזה גם בתכנית פנטזמים – שוק מעצבים משותף בו יכולים בוגרי התכנית להציג את מרכולתם ולפגוש משקיעים ותומכים מעוניינים אחרים.
מחשבות
זו דוגמה יפה ליישום של מתודה על תחום יצירתי. לוקחים תחום שמתבסס בעיקר על עבודה של פרילנס, ומתחילים לארגן אותו כתעשייה. מתחילים בקטן, על תכנית ברורה, מתאימים למה שקיים בשטח, מנהלים סיכונים ובודקים כל הזמן.
לא בטוח שבכלל שניתן או רצוי לעשות את אותה דרך עם כל תחום יצירתי. בנוסף, יש הרבה תחומי יצירה שהתעשייה ה'רגילה' לא רואה בשילובם מספיק ערך עבור השורה התחתונה שלה. זה גם מסביר מדוע משרדי כלכלה, כולל משרד הכלכלה הישראלי, רצים לתמוך בשילוב של עיצוב וקריאייטיב ולא תחומים אחרים. זה יותר קל להם, יותר קשור לסוג החדשנות שהם מחפשים, והם מעדיפים לראות רווח יותר מוקדם ממאוחר.
המהפכה הגדולה באמת תקרה כשתחומי ליבה של האמנות ייכנסו לליבת הניהול של חברות וארגונים. שינוי תפיסה. ייקח זמן.