רוב המפלגות החליטו בלי פריימריז, ערוצי החדשות עסוקים בסקרים. כמו שזה נראה, ב 18 בספטמבר נראה שני גושים תקועים אחד מול השני על סעיף ימין נגד שמאל, ולשון מאזניים מתהפכת באמצע.
אם הכנסת משקפת את הציבור, אז אנחנו הציבור כולל הפוליטיקאים, תקועים. אם הכנסת לא משקפת, גם אז אנחנו תקועים. הדרך בה ניגשנו לבחירות בשנים האחרונות כבר לא עובדת. צריך למצוא דרך אחרת, לשנות.
אנחנו עושים שינויים כל הזמן. יש עניינים שיותר קשה לנו לעשות בהם שינוי. בעניינים כאלה אנחנו מעדיפים שהם ישנו את דעתם, לא אנחנו. שהם יחשבו כמונו, יתנהגו כמונו. כי אם הם לא מוכנים לשנות את דעתם איך נצליח להתקדם?!
לשנות דעה אומר שבאיזשהו מקום, אנחנו מעידים על כך שטעינו. בפוליטיקה הישראלית, כמו בהרבה מקומות אחרים, שינוי דעה נתפס כחולשה, חוסר עמוד שדרה, בגידה. מילה ששומעים הרבה בזמן האחרון.
למה כל כך קשה לשנות דעה
יש מי שאומר שזה קשור בגיל. כמה שמתבגרים, כך יותר קשה לשנות דעה. התפיסה הזו יכולה להסביר למה יש מפלגות, בעיקר חדשות ומתחדשות, שפונות באופן ברור לצעירים.
יש מי שאומר שלא מעט אנשים מעדיפים להחזיק בעמדה מנוגדת – כי היא מנוגדת. העיקר להיות מנגד. אנשים מרוויחים מזה משהו שעושה להם טוב. אם דעתם מנוגדת לשלי, נדמה לי שאם הם ישנו את דעתם זה יהיה לטובתם, קשור יותר למציאות. לא בטוח שלכולם יותר טוב להיות קשורים למציאות. יכול להיות שמכאן נדחפה המילה 'הזוי' לשיח הציבורי. אישית, לא נראה שלקרוא למישהו הזוי זה כיוון שמעודד אותו לשנות את דעתו.
גם ל'מומחיות', לאגו נפוח וליוהרה יש תפקיד בקושי לשנות דעה. אלה בנויים בדרך כלל על בטחון יתר ומנות גדושות של התעלמות מחלקים של המציאות שהם מעדיפים לא לראות. כמו שהתקשורת מתנהלת בשנים האחרונות, מי שלא מגיע עם אגו נפוח, מי שלא יהיר, מי שלא 'מפגין מומחיות', מי שלא עונה בקצב מהיר תשובות מוחלטות ונחרצות, נתפס בעיניי התקשורת כחלשלוש. הכתבים והמראיינים, ואני לא יודעת אם הם שמים לב לזה או לא, משדרים את דעתם לציבור. שיחות סלון על פוליטיקה מגיעות תוך דקה לטונים גבוהים ומי שמובילים בשיחות האלה הם בדרך כלל ה'מומחים', הנפוחים והיהירים. האחרים מתקפלים ומפנים להם את המקום כי למי יש כוח.
לפעמים אנחנו יודעים שאם נשנה את דעתנו, השותפים שלנו לדרך ייפגעו מאוד. נאבד אנשים יקרים לליבנו כי מבחינתם בגדנו במחנה.
ולא שבצד שעברנו אליו מחכים לנו בזרועות פתוחות.
יש מי שאומר שדעה מושפעת מאוד מסביבת-חיים. יותר פעמים מלא, דעתנו מושפעת מדעת הסביבה. לפעמים אין לנו דעה כי לא חשבנו על הדברים לעומק. בשביל זה יש סביבה. אם אנחנו מכירים מישהו קרוב שיש לו דעה, או איזה עסקן שיש לו דעה, או ממש פוליטיקאי – אז זה מספיק. זו גם דעתנו. אם הסביבה לא משנה את דעתה, גם אנחנו לא.
שינוי דעה ופוליטיקה
שינוי דעה הוא חלק ממהותה של הפוליטיקה. כי אם לא, מתפתחת תרבות שבה אסור להכיר במציאות המשתנה. אסור לשנות דעה בהתאם. זה מה שקרה להרבה חברי מפלגות בבחירות לכנסת ה 21.
סיגלתי לי הרגל שקצת משגע כמה אנשים – אף אחד לא יודע את עמדותיי הפוליטיות ולמי אני מצביעה. זה כדי שאוכל לשנות את דעתי בהתאם למציאות המשתנה בלי שישגעו אותי. לבחור בכל פעם את מה שנראה לי רלוונטי לבחור. רלוונטי מבחינתי הוא מי שהכי פנוי, או מי שהכי פחות לא פנוי, לקדם סדר יום של מדינה.
טוב נו, נגיד שרוצים להשתנות. איפה מתחילים?
בלשלוף את המילה 'הזוי' מהמחשבות ומהדיבורים שמכוונים לפסול אחרים. המילה 'הזוי' היא תירוץ לקיבעון, ומפריעה להתייחס לאנשים אחרים ולעצמנו בכבוד.