Photo by Michal Lomza on Unsplash
חכמולוג אחד, איש עסקים צעיר ויהיר, הרויח לעצמו הון נאה ממתן הלוואות לאנשים נואשים. המטרה האמיתית שלו הייתה לנשל אותם מבתיהם ששימשו ערבון להלוואות בריבית קצוצה.
איש נואש לווה ממנו כסף אבל הריבית הגדילה את חובותיו. איש העסקים תבע אותו, זכה, והאיש הנואש קיבל צו פינוי.
ביום שאיש העסקים זרק את האיש הנואש מביתו, יצא זה מהבית כשהוא נושא חבילה שטוחה בידיו. "רגע" אמר החכמולוג, "אתה עדיין חייב לי חמישה דולר. אתה לא מוציא מכאן חבילה". הבית לא הספיק לו. "זו מראה ישנה שקיבלתי מהדוד שלי – הערך שלה הוא סנטימנטלי בלבד. תראה, היא אפילו סדוקה." החכמולוג התעקש לקחת גם את המראה. "טוב, זה בסדר אם אתה לוקח אותה אבל אל תתלה אותה באור שמש ישיר. כדי להתבונן בה אתה צריך לעמוד באור השמש. זה מה שאמר לי דודי על מראות."
איש העסקים נמלא בוז למשמע ההערה המטופשת של האיש הנואש. אחרי יום מייגע של סילוק אנשים מבתיהם וגרימת נזקים אחרים לבעלי חוב, הוא הכניס את המראה הביתה ותלה אותה על הקיר הפנוי הקרוב.
למחרת בבוקר האירה השמש את המראה וכל הבית זהר. החכמולוג חלף על פני המראה והיה נדמה לו שראה משהו. הוא חזר על עקבותיו. מולו עמד אדם לבוש תלבושת מזרח תיכונית. נדהם, שאל "מי אתה?" "אני האיש במראה ובאתי לשרת אותך" ענה האיש במראה. "איך?" שאל החכמולוג. "אתה יכול לבקש שלושה דברים מכל מה שתראה במראה החל ממחר בבוקר." "כל דבר?" שאל החכמולוג. "כן, אבל תצטרך לתת לי בקשה אחת קטנה אחרי שתבקש אתה." "בסדר" אמר איש העסקים.
בבוקר שלמחרת האיש במראה עמד שם ומאחוריו ארמון וגנים. איש העסקים ביקש את מה שראה במראה ובאחת, הבית שלו הוחלף בארמון וגנים. בבוקר שאחריו עמדה במראה אישה יפהפייה שחייכה לאיש העסקים. הוא ביקש אותה והאיש במראה נתן. בבוקר השלישי היה שם רק האיש במראה, אבל איש העסקים הבחין בבגדיו העשירים המשובצים באבנים יקרות, ביקש אותם וקיבל. כשעמד ללכת משם, אמר האיש במראה, "חכה רגע, אני יכול לבקש את הבקשה הקטנה שלי?" "כן" ענה החכמולוג בלעג. עכשיו היה לו הכל מלבד בגדיו התחתונים והפשוטים למראה של האיש במראה. "הבקשה שלי היא שנחליף מקומות."