מספרי סיפורים נוטים להימנע מלתת משוב זה לזה בפומבי. בין "קסום" ל"מרגש" אנחנו לא עוזרים אחד לשני יותר מדי. אם אתם בתחילת המסע זו בעיה יותר גדולה. היעדר ידע אודות מדדי ביצוע מרכזיים של סטוריטלינג – סיפור סיפורים, מקשה על אומדן רמת המיומנות. עוד קודם, קשה לדעת את מה לאמוד. "אולי את צריכה לנסות גוון קול שונה" לא עוזר לאף אחד להתקדם. איך מודדים סטוריטלינג? בעזרת שאלות משוב.
איתור שאלות משוב טובות
כבר שנים שאני בודקת טכניקות שונות להצפת משוב. מה שמעניין אותי לאחרונה הן שאלות משוב פשוטות, מתאימות למתחילים. הכוונה שלי היא לעזור למתלמדים לפתח מיומנויות הערכה ביקורתית. אחרי ניסיונות רבים, מצאתי ששתי השאלות הבאות יעילות בחשיפת מדדי ביצוע מרכזיים:
- האם אתה חש שהמספר אוחז היטב בהגה האירוע הסיפורי? האם הוא מנווט את ספינת האירוע או לא?
- בין אם התשובה לשאלה הקודמת היא כן או לא, מה לדעתך עושה את זה?
שתי השאלות האלה מאמנות מספרי סיפורים מתלמדים להיות נוכחים; לשים לב להתרשמויות החושיות שלהם. הן גם מאמנות אותם בלאמוד ביצוע מצד האימפקט. השאלה הראשונה ממסגרת את תהליך המשוב למדדי ביצוע: רמת האחיזה שיש למספר בזמן האירוע הסיפורי. זו נדמית שאלה פשוטה והיא אכן כזו. באותו זמן היא מכילה הרבה שאלות אפשריות נוספות אודות מדדי ביצוע. מהן? לכך נועדה השאלה השנייה.
חשיפת מדדי ביצוע של סטוריטלינג
השאלה השנייה עוזרת לחקור מדדי ביצוע של סטוריטלינג. אני מעדיפה לא ללמד איך מודדים סטוריטלינג, אלא לעודד מתלמדים לאתר מדדים משלהם. לכן, אני נמנעת מלספק להם רשימה מוכנה מראש. אני שואלת את שתי השאלות מספר פעמים, תוך התבוננות על חלקים שונים של האירוע: כל האירוע הסיפורי, חלק ממנו, פסקה, משפט, מבוא, סוף דבר, קטע קישור. ככל שאני מרבה בסיבובי שאלות, כך מתגלים יותר מדדים. הרשימה מתאספת לנגד עיני המשתתפים ומקבלת יותר תשומת לב ואמון מרשימה מוכתבת. נסו את השאלות האלה (זאת אומרת – אל תשאירו אותן כאן אחרי שתסיימו לקרוא, קחו אותן אתכם על פתק והשתמשו בהן הרבה פעמים).
לאחר חקירת ואיתור מדדי ביצוע, קל יותר להבין כיצד לאמוד יכולת ואפקטיביות של סיפור סיפורים. גם של עצמנו, גם של אחרים, במה צריכים להשתפר ובאיזו מידה. אפשר לתכנן התקדמות, להציב יעדים ואבני דרך, ולאתר עזרה נדרשת בשיפור מיומנויות.
"מרגש" זה יפה, יותר יפה זה לדעת את רשימת המרכיבים שעושה סטוריטלינג טוב.