בתגובה לכתבתה של גילה דקל ב'הארץ' רובין הוד – לא נסיך הגנבים, נסיך המלווים בריבית, שוב נראה לי שמפספסים את הפואנטה. כמו בסיפור על האחים גרים מישהו רץ לחשוף את "האמת העובדתית" למרות שגם הכתבה עצמה לוקה ב"עיבדות" לא עובדות. לבנות תיאוריה שלמה על בלדה ולהחליט שאלה העובדות? אפילו מספרת סיפורים לא קונה סיפור כזה.
אבל זה כלל לא העניין. אמת היא לא עובדות אלא מה שמפיק הקורא/מאזין עבור עצמו מהסיפור. כל אחד ומה שמטריד אותו באותו רגע, עמים שלמים ומה שמטריד אותם באותו רגע, אנושות שלמה ו.. ההמשך ברור. הסיפורים שם כדי למסור בידי המאזין קצה חוט מחשבה, לברר לעצמו במה הוא מאמין, מה דרכו, איך ירצה לחיות את חייו או את הרגע הבא. הם בונים עבורנו מקום מסודר לחשוב ולהרגיש לתוכו באופן בטוח, מה שדי קשה לומר על המציאות.
הסיפור על רובין הוד או רובין מלוקסלי או כל "לוקח מהעשירים נותן לעניים" אחר קיים כי זקוקים לו, גם אז, גם היום. לא אני יכולה לומר אם היה מלווה בריבית או לא, גם לא אף אחד אחר כל עוד אין איזו עדות שחוקרים רבים יסכימו עליה. על המלך ארתור יש רק שתי הסכמות כאלה אז כנראה שעל רובין הוד עוד פחות. למי אכפת בכלל?
אם היינו מגלים שסקרלט פימפרנל היה בעצם רשע מרושע שונא אדם זה היה הופך את החיים שלנו לטובים יותר? אם היינו מגלים שהמלך ארתור היה רכרוכי וחסר עמוד שידרה, זה היה עושה לנו כייף? אם היה מסתבר שזאוס היה נוכל רודף נשים, ביריון מפיל אימה וחסר דעת, החיים שלנו היו משתבחים? אם היה מסתבר שהמן היה אדם רך-לב שנפל קורבן לאימתו מהשליט שהיווה השראה לדמותו של אחמדינג'אד היה ממש סבבה?
כדי לחיות בטוב אנחנו משנים את העובדות. הגיע הזמן להכיר בעובדה הזו ולהפסיק להטריד אותנו עם העובדות.
נ.ב.
כמעט שכחתי לספר לכם ששמעתי שהחבר'ה שגרים איפה שאני גרה הם דווקא כן צאצאים של הטמפלרים. עובדה ידועה היא שמבצר עתלית היה אחד הבסיסים החשובים שלהם והם כאן בסביבה כדי לשמור על המבצר ולחכות ליום בו ישוב לידיהם (הם מתאמנים כבר שנים על רגע המפגש עם אתם יודעים מי). חוץ מזה יש להם עוד סיבה – הם מחפשים בסודי סודות, בשקט בשקט, כבר מהמאה ה12 את אקסקליבר, שלפי שמועה שיום אחד תופרך כעובדה בטלה, נמצאת כאן עוד מימי מסעות הצלב. כן נו, ריצ'ארד לב הארי לקח אותה איתו כדי להבטיח את נצחונו על הכופרים, הוא רק לא ידע כמה חם יהיה לו כאן וכמה הכופרים עקשנים. הוא כנראה איבד אותה בדרך או שמסר אותה (וכאן אנחנו חוזרים לעובדות) לטמפלרים שישמרו עליה עבורו ועבור מלכי אנגליה אחריו. אז כדי לא למשוך תשומת לב מיותרת הם נשארו כאן ומכחישים בינתיים כל קשר. אני מחפשת אותה כבר שנים. באים?
בעתלית. הפתרון שם בסדר הקברים, בכתוב שעליהם, שאצל רובם נמחק, וביחס שלהם למבנים של המבצר ולרוחות השמיים. גם צריך לודא שזה בלילה שבו נראים כל הכוכבים ולחשב את מקומם כפי שהיו בשנת 1250 כי הם זזו מאז. חוץ מזה כבר לא רואים את כולם בכל לילה בגלל זיהום האויר. גם יש לי בעיה עם חיתוכי קו האופק כי איני יודע בדיוק את גובה הים אז יחסית להיום. גם שינויי הגאות והשפל, זעירים ככל שיהיו, משפיעים. אבל בדקתי ויש לי סימנים שהמפתח לסוד אכן מצוי שם.
בתי קברות הם תמיד המפתח, איכשהו שכחתי את זה בגלל העובדות. זה כבר קרה לי כמה פעמים, פעם כאן, איפה שאני גרה (בית קברות ידוע יש כאן ליד) ופעם אחת בצפון מערב אירלנד על איזה אי שיש בו מנזר עתיק שלרגליו קברים בדיוק מהסוג המתנהג כמו בתיארת. אבל שם זה מהמאה ה14, אתה חושב שזה תופס?
יש שם גם מזבחות פרה-היסטוריים אבל אני לא בטוחה שעובדתית זה קשור לעניין.
הרי ידוע שאקסקליבר ירדה למצולות האגם אחרי שהאביר הנאמן השליך אותה למים ויד יצאה מהאגם, אחזה בה ונעלמה איתה במעמקים. אז מי מקלקל כאן עכשיו את הסיפור?
יכול להיות שאתה לא יודע שהחרב הושלכה לאגם הרבה יותר מפעם אחת ולא רק על-ידי האביר הנאמן. היא גם לא שקעה למצולות אלא נשארה אצל הגבירה מן האגם למשמרת ולמסירה למלך הראוי הבא. לא סוף סיפור החרב, רק תחנת ביניים. אם צריך מקווה מים אז עתלית זו אופציה הגיונית כי ריצ'ארד לב-הארי לא היה מוצא מקווה כזה ליד ירושלים, נכון? רק לא בטוח שהכוונה היא למים מלוחים דווקא, אלא שבמסגרת העובדות לא הכל נחשף עדיין.