ידידות ירכיים היא אחת המתנות שדמותה של גוונויר מביאה אל תוך העולם, יחד עם צעד קל ואהבה נטולת תחושת אשם בכל מובן. מעבר לכייף הפלסטי שיש בהגיית הביטוי "ידידות ירכיים" היו שביקשו הבהרה, רצו לדעת איך הגעתי לזה.

אקדים ואומר כי יש לנו נטייה לפרש כל אירוע או מידע על פי תמונת עולמנו המוכרת וזה האתגר כשעוסקים בסיפורים בני תרבות שונה – להכיר ולהפנים את ההקשר. לא מנקודת מבט חיצונית, כמתבוננת אנתרופולוגית, אלא מתוך ניסיון להתקרב לחוויה ולהתבונן עליה מתוכה.

גוונויר נישאה לארתור על-פי בקשתו. את הבקשה הזו הביע במפורש באוזניו של מרלין, אחרי שהבין שלשאת אישה יהיה מן הראוי, לפחות על-פי אנשי חצרו הבכירים. הוא מצא בה יופי, חן, נועם, וכנראה גם חינוך למלוכה משום שגדלה בביתו של לאודגרנס – אציל רם מעלה שזכה לקבל את השולחן העגול מאות'ר, אביו של ארתור. הוא יכול היה להבין שמנקודת המבט של ההכרה בערך עצמך, גוונויר והוא עצמו, עומדים במקום דומה. מרלין, אחרי ששמע את הבקשה הוסיף רק דבר אחד – שעל ארתור לדעת כי היא תאהב את סיר לנסלוט והוא אותה. המלך קיבל על עצמו את הדבר לפחות מדעת, מלכתחילה.

דמותה של גוונויר, כפי שהיא מתפענחת בהרבה גרסאות של סיפורים ארתוריאניים מימי הביניים ואילך, היא של מלכה שהתנהגותה אינה ראויה – לא כמלכה וודאי שלא כרעיה. היא נחטפת מדי פעם, תמיד בידי זכרים, מטיחים בה עלבונות קשים על התנהגותה הבוטה ומעל הכל, היא מנהלת רומן כמעט גלוי עם סיר לנסלוט – אחד האבירים המקורבים ביותר למלך. הוא גם זה שמציל אותה מכל מני תלאות ולא ארתור, שלו אפילו לא ילדה יורש. מתישהו, כשהמלך מגלה את דבר הבגידה הוא מורה לשלוח את רעייתו אל המוקד – מתוך ידיעה שלנסלוט יגיע כדי לנסות ולהציל אותה ואז יוכלו ללכוד את הפרחח וללמד אותו פרק בהלכות נאמנות לכתר ונאמנות בין חברים. גוונויר מצטיירת כסחורה שכולם משתוקקים להניח עליה ידיים, כולל מורדרד, בנו של ארתור מזיווג "מבושל" עם מורגנה, חצי-אחות לארתור… שלוקח את גוונויר לאישה בזמן שארתור נמצא מעבר לים וזה אחרי שהוא מכתיר עצמו למלך תחת אביו. אבל לא בסיבוך הזה עסקינן כרגע… לקראת סופו של סיפור פורשת גוונויר למנזר וחיה חיי כפרה על הניאוף. אותו הדבר קורה ללנסלוט שמתרחק מממלכתו של ארתור וחוזר אל ארץ אבותיו בבריטני. עם מותה, הוא חוזר לבריטניה כדי לחלוק לה כבוד אחרון, לאישה שאהב.

מי האישה הזו?! הסיפור הוא אחר למדי…

גוונויר היא מלכת מאי. אותו זמן בשנה בו נפרצים קורי החורף האירופאי ומתוך כל פתח שיש בו מצע לחיים בוקע ביטוי לרצון לחיות, להתעורר, לחוש את זרימת הדם בעוז, לשמוח, לצרוח, להשתולל מתוך עצמך, לאכול, לשתות, לרקוד, לשיר, לפגוש אנשים. היא גם נציגת העולם האחר באותו מרחב ביטוי של שמחה, מסיבת-חיים. בעולם האחר, ביטויי האהבה אינם קשורים במוסרות, אשם או בושה, חיים הם מה שהינם, חיים. אם היא מלכה של כל זה, ודאי שירצו בה רבים, גם בעולם הזה, גם בעולם האחר שהוא ביתה הקבוע. לכאן היא מגיעה בהשאלה. לכך התכוון מרלין ומתוך כך הבין את הדבר ארתור. הוא ידע שאת מה שהיא צריכה ממנו בעניין ההגנה, באפשרות להיות האלוף שלה, לא יוכל לתת לה. כמלך בריטניה הוא מחויב להגן על הממלכה ולשפוט צדק. לתפוס צד, הוא לא יכול. אם גוונויר צריכה אלוף והיא צריכה כמו כל אישה אחרת באותה תקופה, מוטב שיהיה זה אחד מבכירי אביריו, חבר קרוב, אביר בלתי מנוצח. זה ההסכם בהקשר בו הוא נחתם.

גוונויר היא מי שהיא. התואר מלכה מתאר את מקומה לצד ארתור, אבל בהקשר עמוק יותר של התרבות – היא ריבונית הארץ, האדמה, המקום. היא מייצגת את החיים במקומם. הוא הזכאי לאחוז בחרב המעשה, הוא זה שיצטרך להתמודד ולהגיב לאירועים המשתנים. היא לא. היא, היא. הזיווג ביניהם מספק לממלכה גם את כוחה גם את צדקתה (זה אמר גם מישהו אחר בהקשר אחר, אבל אנחנו רחוקים משם מאוד ברשומה הזו) וזו אמת המידה היחידה שעל פיה הם נמדדים בהקשר בו פעלו באמת.

ידידות ירכיים

יש לא מעט תרבויות עתיקות בהן המנהג שאתאר להלן היה קיים, גם אם לא מכנים אותו כך: הלך מגיע אל כפר אחרי מסע ארוך בדרך – יציעו לו מיד מים לשתייה, מים לרחצה, בגדים נקיים, מזון וחברה. לעת ערב, יציעו לו גם אישה, כדי להפיג את הבדידות של שעות הלילה ואת הצורך בקרבה אנושית, מגע. לא לקפוץ על זה שבחרתי דווקא את ההלך הזכר. יש גם ההיפך אבל המצב המתואר הוא השכיח יותר ותלוי תרבות. תגידו לי שאנשים שעבודתם מטיסה אותם ללא הרף ברחבי העולם, לא חווים את אותם צרכים. אז כיום יש כל מני דרכים מתווכות להשיג את אותו הדבר בדיוק, גם לגברים, גם לנשים.

ידידות ירכיים מייצגת שלב עמוק עוד יותר של אותו עניין – הוויה בתוך אותו עולם של צרכים. בתרבויות העתיקות תמצאו דווקא יותר עדויות להצעה לידידות ירכיים מצד נשים וההקשר התרבותי מבחינתי לפחות, מאיר עיניים ומשמח. יש מצב כזה והוא אינו עומד בסתירה לטבע האישה כמו שאינו עומד בסתירה לטבע הגבר. זה בניגוד להרבה מדי מוסרות, טאבו, הרגלים, כפייה, חינוך ומה שלא תרצו שטבעו בכוח מי שמפחדים מכך שיש זמנים שבהם מתוך כל פתח שיש בו מצע לחיים בוקע ביטוי לרצון לחיות, להתעורר, לחוש את זרימת הדם בעוז, לשמוח, לצרוח, להשתולל מתוך עצמך, לאכול, לשתות, לרקוד, לשיר, לפגוש אנשים.

דמותה של גוונויר מייצגת את הכוליות הזו ללא הרהור נוסף, זה אינו תפקידה, זה לא הפן הנשי שהיא מייצגת. גם עם הדמות הצבעונית הכמעט שקופה הזו מגיע מחיר והיא ארכיטיפ אחד מתוך תשעה, היא אינה אישה מן העולם הזה ממש. בכל זאת, יש חלק ממנה בכל אישה גם אם הוא רמוס ודהוי כרגע.

משפט אחרון: ידידות ירכיים היא מצב הווייתי. הוא אינו חייב להתקיים בין הלך זר ובת הכפר אליו הוא מגיע. ידידות כזו יכולה להתקיים גם בין בני זוג החיים יחד לאורך שנים ללא הסתעפויות צדדיות פשוט מתוך ההוויה בצורך שתמיד קיים ומקורו בשמחה גדולה.