את אורנה פגשתי במסגרת עבודתי. "מה את עושה?" שאלתי. "אני מלמדת נשימה בריאה" ענתה. ההגדרה "נשימה בריאה" עוררה אצלי כמה שאלות וביניהן את השאלה הפשוטה והמיידית "יש נשימה לא בריאה?" לנשום נראה לי הרגל בריא באופן כללי, שלא לדבר על חיוני, אז מדוע שנפעיל נשימה לא בריאה?
ברור שיש רבים ש"סובלים מהנשימה" החל באסטמה, עבור דרך קוצר נשימה, דום נשימה בשינה, לפעמים סתם לחץ בחזה וכלה בכאלה שאינם מסוגלים לשהות בחלל סגור בלי קצת אוויר זורם. שלא לדבר על תופעות נשימה הקשורות במחלות.
אורנה דיברה על הוראת נשימה בריאה, לא על בעיות נשימה. בעיות הן תוצאה של משהו אבל לפי ההגדרה שלה הבנתי שהנשימה מלכתחילה אינה בריאה. בשמיעה ראשונה זה נשמע לי מוזר משום שכבר בשיעורי הטבע בבית הספר למדנו שמערכת הנשימה היא אוטונומית, פועלת בצורה עצמאית ואינה תלויה בדבר. כבר בכיתה ה' שמחתי לדעת שלנשום זה לא על אחריותי ואין לי מה להיות מוטרדת. אם אירדם בשמירה – לנשום אמשיך תמיד עד שלא ומשם זה כנראה כבר לא יטריד אותי.
הסתבר לי שרק חלק מפעולת הנשימה שלנו היא אוטונומית. חלק אחר שלה ניתן לאימון והפעלה על פי רצון. נזכרתי בכל אותם סיפורים שקראתי על שאמאנים שיודעים לעצור את הנשימה ולדמות עצמם למתים, צוללנים שיודעים לשלוט בנשימתם במשך דקות ארוכות מאוד מתחת למים. היכולות הללו הן תוצאה של אימון יזום ללא קשר לדעה אם הן בריאות או לא. ניתן לאמן את מערכת הנשימה.
בעצם, זה מה שלמדתי כנגנית כלי נשיפה. הרבה פעמים עצרו המורים את השיעור לטובת הסברים על הדרך "הנכונה" לנשום כדי להפיק צליל מלא יותר, טווח נשימה ארוך יותר, שליטה מרשימה בגוונים ותת-גוונים של הפקת צליל. את אותו הדבר אני יכולה לומר גם על רוב השיעורים לפיתוח קול שלקחתי. ביטויים כמו "להחזיק את הסרעפת" "לנשום מהבטן" "להרחיב את הגב" ועוד רבים אחרים עוברים בין דורות של אנשי במה בבחינת "כזה ראה וקדש".
מהחוויה האישית שלי וגם מחוויותיהם של רבים מעמיתי אני יכולה לספר לכם, שכל העניין לא בדיוק משביע רצון. הרבה מהציוויים הללו גורמים תחושת אי נוחות, בלבול הנובע מכך שאי-אפשר לראות בדיוק בעיניים על מה המורה מדבר, תחושה לא מעודדת במידה ולא מצליחים להבין במהירות ועוד כהנה וכהנה. בסופו של עניין מצא כל אחד את הפתרון לעצמו. עובדה. אם לא, לא היינו עומדי על הבמה ומצליחים לעשות את מה שאנחנו עושים.
השאלה היא – באיזה מחיר
חשבו רגע על זמרות וזמרים. יש ביניהם שמרביצים לפני כל משפט בשיר כזו "שאיבה" שאני לא אתפלא אם טכנאי קול באולפנים יגידו שהם סובלים מוואקום באוזניים אחרי הקלטה. יש זמרים שמפיקים עצמת קול אדירה כל-כך, שאם היא מבוססת על פיתוח קול מאסיבי לטובת הפקת תוצאות מהסוג הזה, זה אומר שהגוף שלהם משלם על כך במחיר כלשהו גם אם אנחנו איננו רואים אותו. זה לא פלא שהקריירה האפקטיבית שלהם קצרה, ברוב המקרים.
זו אחת הסיבות שבעטיין התפתחה אצלי משיכה גדולה למוסיקה של ימי הביניים והרנסאנס. סגנון ההפקה הקולי בתקופות הללו היה מושפע מהקשר הפעולה של הזמרים – אצל המלך, בסלון של משפחת אצולה, בפינת רחוב, בכנסיה ובכל מני נסיבות של "שבת אחים גם יחד" ואם תחשבו על זה – אז היו הרבה פחות אנשים בכל אירוע ואחרי מגיפה היו עוד פחות. רק בזמנים מאוחרים יותר התפתח מנייריזם קולי מהסוג שאנחנו מכירים היום. סגנון השירה העתיק הוא טבעי בהרבה וקל, כמעט חסר מאמץ, יפהפה. אם לא שמעתם את Montserrat Figueras או את Arianna Savall (בתה של מונטסרט) או את Emma Kirkby – מומלץ תהיה מילה מאוד מאוד קטנה בהקשר המוסיקלי.
אם תחפשו אותן בYouTube תוכלו לראות בפועל איך זה קורה ששירה מדהימה כזו מופקת בלי "סחיבות" אוויר קולניות דרך בהונות הרגליים. השתיים המבוגרות יותר שרות כבר הרבה שנים והקריירה שלהן בשיאה זמן רב. יש להן עוד הרבה מאוד זמן עד שהן תרדנה מהבמה והכל קשור לא רק ב"מתת אל" שרבים סבורים שאמה קירקבי ניחנה בה אלא בנשימה בריאה, כזו שאינה גובה מחיר מעוות מהגוף. שתיהן נושמות דרך האף באופן רציף ופותחות את הפה כדי לקחת את מידת האוויר הנדרשת לביצוע המשפט הבא, לא לשנה שלמה.
מה עושים? חוזרים לנשימה בריאה
מאורנה למדתי שניתן לאמן את הנשימה למהלך הבריא שלה. אם אני מסתכלת על העניין מנקודת המבט של אנשי הבמה זה אומר – פחות עומס, יותר תבונה. קודם כל צריך ללמוד מחדש את ההרגל של נשימה בריאה. אנחנו נולדים עם הפוטנציאל ואם איבדנו אותו, אפשר לחזור וללמוד.
אחר כך כדאי לבדוק מחדש את כל הרגלי הביצוע שלנו – באילו עוצמות אנחנו רגילים להפעיל את הקול? מה גודל החללים בהם אנחנו מופיעים? איזו השפעה יש להם על הקול והפרויקציה שלנו? כמה גווני קול באמת עומדים לרשותנו? בנוסף כדאי לטעמי לבקש מקולגה להתבונן על הנשימה שלנו בזמן שאנחנו מופיעים. אורח לרגע רואה כל פגע.
קצוות
לכו לאתר של אורנה, יש שם דברים מעניינים לקרוא אם אתם סקרנים. בנוסף, משום שזה רלוונטי עבור כמעט כל בית בישראל, כדאי לכם לקרוא את הדף אודות נחירות. פוסט מוסיקלי, כבר אמרנו? אורנה עורכת כרגע סקר בעניין ומסקרן לראות מה תהיינה התגובות שתקבל והמסקנות שתפיק ממנו. מה שמרתק אותי היא העובדה שמעטים קושרים קשר מיידי בין איכות הנשימה לנחירה. אם אפשר ללמוד נשימה בריאה, יכול להיות שעוד מעט יהיה כאן גם יותר שקט…
לבריאות!