תרבות, כלכלה ופיתוח מקומי4 דקות קריאה2020-10-22T05:57:29+03:00

תרבות כלכלה ופיתוח מקומי

בעשורים האחרונים הגיח במהירות מגזר חדש: כלכלת התרבות והיצירתיות. ענפי התרבות והיצירה Cultural and Creative Indutries (CCIs) הם במרכז המגזר הדינמי והגמיש הזה, הכולל מגוון רחב של פעילויות כולל מורשת תרבותית, אדריכלות, מוסיקה, הופעה חיה, פרסום, שוק האמנות, מקצועות אומנות, טלוויזיה ורדיו, סרטים ווידאו, פרסום, עיצוב, אופנה, משחקי וידאו וכו'.

פעילויות אלה משתמשות במיומנויות יצירתיות, מוסיפות ערך על ידי יישום ידע, ולעתים קרובות תלויות בקניין רוחני. במדינות רבות, CCI צמחו מהר יותר מהכלכלה כולה, מה שהופך אותם לאטרקטיביים עבור קובעי המדיניות כמנועים לצמיחה כלכלית ותעסוקה ברת קיימא. עם בסיס הידע הנרחב שלהם, CCI מייצרים ערך רב מעבר לתפוקה כלכלית, ומספקים מגוון רחב של יתרונות, כולל:

  • יצירת צמיחה כלכלית, יצוא ותעסוקה
  • חילול חדשנות
  • התחדשות אזורים עירוניים
  • קידום אזורים כיעדים לבקר, לחיות, לעבוד ולהשקיע בהם
  • חיזוק הזהות התרבותית והמגוון
  • תמיכה בלכידות חברתית ובאינטגרציה של קבוצות שוליות
  • תרומה לרווחה ולאיכות החיים

למרות הפוטנציאל הניכר של CCI, התעשיות האלה נותרות לעתים קרובות מדי לא מוערכות ולא מוכרות, במיוחד מצד הנגישות שלהן למימון.

האבולוציה המהירה של CCI, הקושי להגדיר את צרכיהן שהם דיפרנציאליים מאוד, ההשפעה הבלתי מוחשית של פרויקטים המונחים על ידי תרבות, הצורך להתעדכן בהתמדה במגמות חדשות, והפיצול של מסגרות המדיניות, גורמים לכך שכמעט תמיד קובעי מדיניות לא יצליחו לאמוד את מלוא היקף המגזר ולא ישקיעו את הנדרש כדי לתמוך בו. בישראל בולטת העובדה שקיים חוסר יכולת בתכנון אסטרטגיות משולבות ובמינוף מדיניות מתאימה למיצוי מלא של פוטנציאל מגזר התרבות והיצירה. התייחסות הממשלה לתעשיית התרבות בעקבות התפרצות הקורונה  מוכיחה את מה שיודעים אנשי התרבות כבר שנים רבות – בישראל, העיסוק באמנות, תרבות ויצירה אינו נחשב למקצוע אלא לתחביב. הגיע הזמן לשנות גישה. לטובת ההוגנות אציין שיש כבר עיריות ומועצות שהבינו את השינוי בפרדיגמת התרבות ופועלות נמרצות בעניין. המדינה – לא ממש, וודאי שלא כחלק מאסטרטגיה שנבנתה על סמך חשיבה ארוכת טווח.

רשומות

שינוי גודל גופנים
ניגודיות