טכניקות סטוריטלינג: תרגיל השבוע2020-02-29T06:02:08+03:00

טכניקות סטוריטלינג: תרגיל השבוע

אי אפשר ללמוד לספר סיפורים בלי להתאמן. אז במסגרת 'לימודי המשך' להרצאה סיפורים שעושים את העבודה, אני מפרסמת תרגיל שבועי. קחו, התאמנו על התרגיל כמה שיותר פעמים במהלך השבוע. בכל תרגיל אני מפרטת איך אתם יכולים לדעת אם אתם מתקדמים.

ברקע לתרגיל אני מסבירה קצת מאיפה הגיע הרעיון לתרגיל או מדוע הוא נראה לי רלוונטי. אני לא מפרטת את המיומנויות שניתן לחזק בעזרת כל תרגיל או למי זה מתאים. מדובר בעשרות מיומנויות ובמאות יישומים אפשריים. כל הניתוח-יתר הזה רק מפריע. התרגילים מתאימים לכולם כמו שלנשום מתאים לכולם. אם יש לי סיבה מיוחדת להצביע על מיומנות או יישום ספציפי, אני מצרפת את ההסבר.

מספרי סיפורים בהסגר | כמה הצעות פרקטיות

מה עושים מספרי סיפורים בהסגר, כשאי אפשר לצאת ולפגוש קהל או זה את זה? אפשר לשבת בבית ולנסות לנחש אם הקורונה מתקרבת אליי או לא. אפשר לעשות את מה שעושים האיכרים שמגדלים אורז במהלך החודשיים בהם לא ניתן לעבד את השדות: תחזוקה. אנחנו עמוק בתחילת מגפת הקורונה בישראל. החושך עדיין יורד מוקדם. אי אפשר להתרחק מהבית. אסור לפגוש אנשים. מכל ערוץ וצינור תקשורת מגיעות בדיחות, מגיעים סרטונים, הצעות לפעילות, שיעורים בזום, חדשות. ככל שעוברים הימים, יש פחות חשק לאוקיאנוס התכנים. זה הזמן לעשות מעשים שקשורים בלהיות מספרי סיפורים, בלתחזק את אש היצירה, בבית. בלי קהל. הצעות פרקטיות ללמוד סיפורים. מה עם להוסיף סיפור או כמה סיפורים לרפרטואר? אם אין לכם רעיון בשליפה, כדאי לחזור לסיפורים הישנים, ל"היה היה", לסיפורי עמים [...]

By | 26 במרץ, 2020|מספרי סיפורים|

לא הבעיה שלנו

פרט מתוך ציור בורמזי סיפור עם מבורמה ותאילנד   המלך ויועצו ישבו ליד החלון, נהנים מתקרובת של דבש על עוגיות אורז. בזמן שאכלו נשענו על אדן חלון הארמון והביטו ברחוב שלמרגלותיהם. הם שוחחו על דא ועל הא. המלך, שלא שם לב למעשיו, טפטף טיפת דבש על אדן החלון. "הו אדוני, הנח לי לנגב זאת," הציע היועץ. "עזוב," אמר המלך. "זו לא הבעיה שלנו. המשרתים ינקו זאת אחר כך."   בזמן שהשניים המשיכו לאכול דבש על עוגיות אורז, החלה טיפת הדבש זורמת באיטיות במורד אדן החלון. לבסוף נפלה בפלופ! אל הרחוב. זבוב הגיע לשם, נחת על טיפת הדבש והחל את סעודתו. מיד זינקה שממית מתחת למבנה הארמון ובהצלפה אחת של לשונה הארוכה בלעה את הזבוב. אבל חתול ראה את [...]

By | 24 במרץ, 2020|סיפורים קצרים|

קדחת בקתה | הישרדות רגשית בימי קורונה

על מה שמבוגרים יכולים לעשות כדי להתמודד עם קדחת בקתה, לשרוד את המצב הלא רגיל בו כל המשפחה תקועה בבית יחד לאורך זמן, וגם לשרוד אחד את השני. גילוי נאות: אני לא פסיכולוגית קלינית ולא שום דבר קרוב לזה. הדברים שכתובים כאן מבוססים על היגיון בריא וניסיון חיים, ואינם תחליף להתייעצות עם אנשי מקצוע. אחת מתכניות הטלוויזיה היחידות שאני רואה, היא הסדרה Ben Fogle: New lives in the wild בערוץ 5 של ה BBC. בכל פרק, בן נוסע לחיות לשבוע עם אדם, זוג או משפחה שבחרו להשאיר מאחוריהם את מרוץ העכברים של העולם המודרני ולבנות חיים בפינה מרוחקת ומבודדת של העולם. מצד אחד, אי אפשר שלא להשתוקק לעזוב הכל וללכת בעקבותיהם. האנשים האלה חיים בנופים מדהימים, בשקט מעורר קנאה, קרוב [...]

By | 16 במרץ, 2020|אישי, חברה|

מי השיגעון | יכול להיות שהעולם השתגע. סיפור

מתורגם מאנגלית. הסיפור מי השיגעון מוקדש לכל האנשים שמרגישים שהעולם השתגע. אלח'דר המוזכר בראשית הסיפור הוא דמות נביא, קדוש, איש מסתורין, משרת האלוהים, חכם, המופיע בדתות רבות באזורנו. בין היתר כאליהו הנביא בדת הייחוד הדרוזית. מי השיגעון פעם חי נביא, קדוש מסתורי בשם אלח'דר. הוא הציל רבים מסכנה. הוא עשה ניסים. אומרים שהים והשמיים צייתו לרצונו, ושהוא יכול היה להופיע בכל מקום ובכל זמן - בו זמנית. את נצחיותו קיבל ממי החיים. כדי למצוא אותם, הוא השתמש בתכשיט זוהר שהובא לכאן מגן העדן. כשמצא את המים צלל פנימה וגופו ובגדיו הפכו לירוקים. כל מקום בו פסעו רגליו, נעשה ירוק. אלח'דר הציע הדרכה לרבים מנביאי העולם הזה, ביניהם משה. יום אחד כשמשה דיבר בפני ציבור, מישהו שאל אותו מי האיש החכם [...]

By | 12 במרץ, 2020|חברה, סיפורים קצרים|

אם פחית הצבע הייתה פותחת את הפה | אמפתיה למתקדמים

הרעיון בתרגיל הזה הוא לחזק את היכולת לספר סיפור מפרספקטיבה שהיא מרוחקת מהפרספקטיבה שלכם. זו הזדמנות לראות בסיפור דברים שקשה לראות בגלל איך שאנחנו רגילים להסתכל. זו הזדמנות ללמוד על הסיפור מידע חדש. במקום לספר את הסיפור מפרספקטיבה אישית, או של בני אדם אחרים, או אפילו של בעלי חיים, האתגר כאן הוא לספר סיפור מפרספקטיבה של חפץ שקיים בסיפור. חפצים מדברים ומשוחחים כדמויות רואים לא מעט בסרטי אנימציה, כמו ב'היפה והחיה' של דיסני וב'צעצוע של סיפור' של פיקסר. החפץ מקבל אפיונים של דמות, סגנון תנועה, אופי, קול וטקסטים. הוא זוכה להאנשה ומשתתף בעלילה או בדיאלוגים. לא לכך הכוונה בתרגיל הזה. הכוונה היא לתרגל את האפשרות שחפץ שנמצא בסיפור יספר לנו את המרחש מנקודת מבטו, כמספר הסיפור. לחפצים בסיפורים יש חשיבות [...]

סטוריטלינג ושקרים, מספרי סיפורים ואתיקה

מכירים את זה שאנשים אומרים 'סיפור אמיתי' לפני שהם מספרים סיפור? כמספרת סיפורים זה תמיד מצחיק אותי, כי כל סיפור – כסיפור – הוא אמיתי. מה שכן, מספרי סיפורים משתמשים בשקר כאמצעי אמנותי. במילים שלי: אנחנו פשוט מפלחים אחרת את הדטה. שזה לא אותו הדבר כמו סטוריטלינג ושקרים. דוגמאות לשקרים בסיפור סיפורים השמטה. אנחנו משמיטים פרטים כדי לא להעמיס מידע שאינו מקדם את העלילה או תורם להבנת הדרמה. זאת אומרת, יכול להיות שהיו לה עיניים ירוקות חתוליות שהיה בהן ניצוץ ממזרי. אבל אם הדרמה בסיפור לא קשורה במראה עיניה או יפיה או ממזריותה, זה ממש לא מעניין לדעת אילו עיניים בדיוק היו לה. הנחה. כשאנחנו לא זוכרים פרט מסוים, או צריכים להרחיב קצת את התמונה כדי שלמאזין יהיה יותר קל [...]

By | 18 בפברואר, 2020|סיפור סיפורים Storytelling|

פוגעים לילדים גם במוח וגם בעתיד

כמו שנאמר בכתבה, יש תקופה קריטית לקבלת הגירויים שיעזרו להתפתחות היכולות הכחולות במלואן. אם אתם מאפשרים לילדים בעיקר את האדומים, הם יגיעו לשוק העבודה עם חסך משמעותי ובלי היכולת להשלים אותו. חשיפה למסכים בגיל הרך יוצרת התמכרות ושורה שלמה של נזקים למוח ולהתנהגות של ילדים. את זה אנחנו יודעים כבר הרבה זמן, והאייטם הזה בחדשות 12 אולי עזר קצת להעלות את הבעיה למודעות. אבל זה לא נגמר שם. הילדים שניזוקים עכשיו מחשיפה למסכים יצטרכו יום אחד להשיג לעצמם עבודה טובה בשוק העבודה. לפי כל המומחים, העבודות הטובות תדרושנה יכולת מפותחת בשורת כישורים שהם ייחודיים לאדם, בלי קשר למשרה כזו או אחרת. את רשימת הנזקים שאתם רואים למעלה באדום, לקחתי מהאייטם בחדשות 12. זו רשימה חלקית בהחלט. את רשימת [...]

By | 17 בפברואר, 2020|עתיד|

איזה מזל שיש ילדים. אחרת היינו צריכים להצביע על עצמנו

אם ראיתם בחדשות 12 את האייטם "ניסוי מיוחד: זה מה שקורה למוח של הילדים בגלל החשיפה למסכים" (אין לי מושג מה חשבתם על זה) ראיתם גם את אבי ורשבסקי מנכ"ל MindCET, שכמו רבים אחרים בתחומו לא ממש מתעכב על האתגרים – גם אם הוא יודע לומר שיש כאלה – ומדלג קדימה לדיבור על יתרונות עולם המסכים בלמידה. הקדים אותו בהרבה אביה של התינוקת שמופיעה בסרטון בתחילת הכתבה. זה סרטון שהוא העלה לרשת ב 2011 יחד עם עוד סרטון תוך שהוא שוטח את משנתו: "הטכנולוגיה מקודדת את מוחנו, משנה את מערכת ההפעלה שלנו. מוצרי אפל עשו זאת בהרחבה. הסרטון מראה כיצד כיום, עבור הילידים הדיגיטליים, מגזינים הם חסרי תועלת ואי אפשר להבין אותם. זה קליפ מהחיים האמיתיים של ילדה בת שנה, [...]

By | 16 בפברואר, 2020|עתיד|

למה לספר סיפורים | בֹּחַן כְּלָיוֹת וָלֵב

אם תשאלו אנשים למה לספר סיפורים, תקבלו כל מני סיבות. על חלק מהן כתבתי ב'לספר סיפורים | 7 סיבות טובות להתחיל'. התרגיל הזה עוסק במשהו אחר – במודעות העצמית של המספר לסיבה העמוקה שבגללה הוא מספר. רקע לפני שנים רבות, כרגיל, בכנס גדול של מספרי סיפורים, מספר א' ביקש ממספרת ב' לתת לו משוב על ביצוע. מספרת ב' שיבחה את בחירת הסיפור שבחר א', את האופן בו השתמש בקול ובמחוות, את השפה, וקינחה ב"אבל לאוזניי אתה נשמע כמו דיקט. אין לך מושג מה עומד מאחורי הסיפור. סיפרת אותו רק כדי לעשות רושם על הקהל ולהבליט את עצמך." מספר א' היה המום בהחלט. הוא בחר סיפור יפה, התאמן עליו, ביצע ביצוע ראוי. הקהל אהב. לא היה לו מושג שהמשוב שנתנה מספרת [...]

נוכחות גופנית בעמידה מול קהל

מרכיב מרכזי באפקטיביות של אנשי במה קשור בעבודת גוף. עבודת גוף כוללת כמה מרכיבים וראשון לכולם הוא איך אתם נוכחים גופנית בעמידה ובישיבה. נוכחות גופנית בעמידה מול קהל – עקרונות בסיסיים גוף. עמידה נכונה עוזרת לכם 'למלא' את הבמה ומאפשרת לכם גמישות תנועה. היא מספקת לקהל תחושת נוכחות שמזמינה גם אותו להיות נוכח, עוזרת לו להתמקד, ומקטינה הסחות דעת. התוצאה היא התחושה שיש אפשרות לקשר דו-כיווני – מהבמה לקהל ומהקהל לבמה – ערוץ לתקשורת הדדית. עמדו ישר כשכפות הרגליים מופרדות זו מזו ברוחב הכתפיים. הכתפיים וקצות כפות הרגליים פונות לקהל. עמידה חזיתית ישרה ופתוחה, נתפסת כנוכחת, כנה ובטוחה. מהמצב הזה גם קל לצאת למצבים גופניים אחרים, ולחזור. ידיים. על הבמה אתם צריכים אותן בעיקר כדי לבצע מחוות מכוונות, וכדי לקצר [...]

By | 26 בינואר, 2020|טכניקות סטוריטלינג | תרגיל השבוע|

פיתוח יכולת התבוננות ותיאור

לפני הרבה שנים, כש'הקאמרי' עוד עבד בפרישמן פינת דיזנגוף, הלכתי עם אבא שלי להצגה. במבואה לאולם התכנסו באי התיאטרון. ביניהם, דמות יוצאת דופן בלבושה. אבא שלי אמר, "תארי אותו, רק מה שאת רואה, בלי מסקנות." לדמות הזו, שעמדה עם הגב אלינו, הייתה צמה שחורה ארוכה ודקה שהשתלשלה בקו ישר מתחת לכיפה גדולה, רקומה בשלל צבעים. גופה עטוי טוניקה מבד צהוב מבריק, רקום בדוגמת פרחים עדינה. מעליה כפתן באורך המותניים, כהה יותר, רקום גם הוא. את הטוניקה המשיכו מכנסי משי שחורים. כפות הרגליים נתונות בכפכפים שטוחים, צהובים אם אני לא טועה, קצת מעוקלים כלפי מעלה בקצה. מאוד רציתי לומר לאבי שהדוגמאות הרקומות והנעליים, בצירוף הצמה הארוכה, נראו סיניים. אבל זו הייתה מסקנה, אז לא אמרתי. התיאור השביע את רצונו של השואל. [...]

By | 19 בינואר, 2020|טכניקות סטוריטלינג | תרגיל השבוע|
שינוי גודל גופנים
ניגודיות