טכניקות סטוריטלינג: תרגיל השבוע2020-04-11T11:16:42+03:00

טכניקות סטוריטלינג: תרגיל השבוע

אי אפשר ללמוד לספר סיפורים בלי להתאמן. אז במסגרת 'לימודי המשך' להרצאה סיפורים שעושים את העבודה, אני מפרסמת תרגיל שבועי. קחו, התאמנו על התרגיל כמה שיותר פעמים במהלך השבוע. בכל תרגיל אני מפרטת איך אתם יכולים לדעת אם אתם מתקדמים.

ברקע לתרגיל אני מסבירה קצת מאיפה הגיע הרעיון לתרגיל או מדוע הוא נראה לי רלוונטי. אני לא מפרטת את המיומנויות שניתן לחזק בעזרת כל תרגיל או למי זה מתאים. מדובר בעשרות מיומנויות ובמאות יישומים אפשריים. כל הניתוח-יתר הזה רק מפריע. התרגילים מתאימים לכולם כמו שלנשום מתאים לכולם. אם יש לי סיבה מיוחדת להצביע על מיומנות או יישום ספציפי, אני מצרפת את ההסבר.

אם פחית הצבע הייתה פותחת את הפה | אמפתיה למתקדמים

הרעיון בתרגיל הזה הוא לחזק את היכולת לספר סיפור מפרספקטיבה שהיא מרוחקת מהפרספקטיבה שלכם. זו הזדמנות לראות בסיפור דברים שקשה לראות בגלל איך שאנחנו רגילים להסתכל. זו הזדמנות ללמוד על הסיפור מידע חדש. במקום לספר את הסיפור מפרספקטיבה אישית, או של בני אדם אחרים, או אפילו של בעלי חיים, האתגר כאן הוא לספר סיפור מפרספקטיבה של חפץ שקיים בסיפור. חפצים מדברים ומשוחחים כדמויות רואים לא מעט בסרטי אנימציה, כמו ב'היפה והחיה' של דיסני וב'צעצוע של סיפור' של פיקסר. החפץ מקבל אפיונים של דמות, סגנון תנועה, אופי, קול וטקסטים. הוא זוכה להאנשה ומשתתף בעלילה או בדיאלוגים. לא לכך הכוונה בתרגיל הזה. הכוונה היא לתרגל את האפשרות שחפץ שנמצא בסיפור יספר לנו את המרחש מנקודת מבטו, כמספר הסיפור. לחפצים בסיפורים יש חשיבות [...]

למה לספר סיפורים | בֹּחַן כְּלָיוֹת וָלֵב

אם תשאלו אנשים למה לספר סיפורים, תקבלו כל מני סיבות. על חלק מהן כתבתי ב'לספר סיפורים | 7 סיבות טובות להתחיל'. התרגיל הזה עוסק במשהו אחר – במודעות העצמית של המספר לסיבה העמוקה שבגללה הוא מספר. רקע לפני שנים רבות, כרגיל, בכנס גדול של מספרי סיפורים, מספר א' ביקש ממספרת ב' לתת לו משוב על ביצוע. מספרת ב' שיבחה את בחירת הסיפור שבחר א', את האופן בו השתמש בקול ובמחוות, את השפה, וקינחה ב"אבל לאוזניי אתה נשמע כמו דיקט. אין לך מושג מה עומד מאחורי הסיפור. סיפרת אותו רק כדי לעשות רושם על הקהל ולהבליט את עצמך." מספר א' היה המום בהחלט. הוא בחר סיפור יפה, התאמן עליו, ביצע ביצוע ראוי. הקהל אהב. לא היה לו מושג שהמשוב שנתנה מספרת [...]

נוכחות גופנית בעמידה מול קהל

מרכיב מרכזי באפקטיביות של אנשי במה קשור בעבודת גוף. עבודת גוף כוללת כמה מרכיבים וראשון לכולם הוא איך אתם נוכחים גופנית בעמידה ובישיבה. נוכחות גופנית בעמידה מול קהל – עקרונות בסיסיים גוף. עמידה נכונה עוזרת לכם 'למלא' את הבמה ומאפשרת לכם גמישות תנועה. היא מספקת לקהל תחושת נוכחות שמזמינה גם אותו להיות נוכח, עוזרת לו להתמקד, ומקטינה הסחות דעת. התוצאה היא התחושה שיש אפשרות לקשר דו-כיווני – מהבמה לקהל ומהקהל לבמה – ערוץ לתקשורת הדדית. עמדו ישר כשכפות הרגליים מופרדות זו מזו ברוחב הכתפיים. הכתפיים וקצות כפות הרגליים פונות לקהל. עמידה חזיתית ישרה ופתוחה, נתפסת כנוכחת, כנה ובטוחה. מהמצב הזה גם קל לצאת למצבים גופניים אחרים, ולחזור. ידיים. על הבמה אתם צריכים אותן בעיקר כדי לבצע מחוות מכוונות, וכדי לקצר [...]

By | 26 בינואר, 2020|טכניקות סטוריטלינג | תרגיל השבוע|

פיתוח יכולת התבוננות ותיאור

לפני הרבה שנים, כש'הקאמרי' עוד עבד בפרישמן פינת דיזנגוף, הלכתי עם אבא שלי להצגה. במבואה לאולם התכנסו באי התיאטרון. ביניהם, דמות יוצאת דופן בלבושה. אבא שלי אמר, "תארי אותו, רק מה שאת רואה, בלי מסקנות." לדמות הזו, שעמדה עם הגב אלינו, הייתה צמה שחורה ארוכה ודקה שהשתלשלה בקו ישר מתחת לכיפה גדולה, רקומה בשלל צבעים. גופה עטוי טוניקה מבד צהוב מבריק, רקום בדוגמת פרחים עדינה. מעליה כפתן באורך המותניים, כהה יותר, רקום גם הוא. את הטוניקה המשיכו מכנסי משי שחורים. כפות הרגליים נתונות בכפכפים שטוחים, צהובים אם אני לא טועה, קצת מעוקלים כלפי מעלה בקצה. מאוד רציתי לומר לאבי שהדוגמאות הרקומות והנעליים, בצירוף הצמה הארוכה, נראו סיניים. אבל זו הייתה מסקנה, אז לא אמרתי. התיאור השביע את רצונו של השואל. [...]

By | 19 בינואר, 2020|טכניקות סטוריטלינג | תרגיל השבוע|

אל תשאירו את התמונה תלויה על הקיר

כל מי שמדבר עם קהל שואף להוביל את המאזינים להתמקד בתמונה שתעזור לתקף את מה שהוא אומר. לכל רצף משפטים צריך להיות יעד ממוקד של המבט. מיקוד על תמונה מושך את המאזינים לתוך הדברים ומעורר אצלם התייחסות. להצליח בזה, פירושו להיות יותר אפקטיבי. בהרצאות ופרזנטציות משתמשים בשקופיות כדי להציג את התמונה – תצלום, גרף, נתון, סטטיסטיקה, מידע כלשהו. בסיפור סיפורים השקופיות נמצאות בדמיון של המאזינים. אין מצגת או מסמך נלווה. המאזינים יוצרים את התמונות, הם מאמינים להן, הם מחליטים מה המשמעות. זה אחד הכוחות החזקים של המדיום. תמונות ממוקדות בסיפורים הן סצנות שאנחנו רוצים להוביל אליהן את הדמיון של הקהל. שיתמקדו בתמונה שניה-שתיים, כי היא תעזור להם להבין טוב יותר את עלילת הסיפור ואת הדרמה הנבנית בתוכו. רק מה? בגלל [...]

By | 12 בינואר, 2020|טכניקות סטוריטלינג | תרגיל השבוע|

מחפשים משמעות? אתרו את התמה של הסיפור

לסיפורים יש עומק משום שיש בהם הד לרעיון, רעיון שמחבר בין הסיפור לחיים. להד הזה קוראים 'תמה' ובעברית קוראים לו לעיתים קרובות 'נושא'. זה לא מסר, זה לא מוסר השכל, זו לא תמצית העלילה בכמה מילים אלא הד לרעיון, בדרך כלל אוניברסאלי. משהו שמעסיק אנשים מתמיד. למה זה חשוב ראשית, כי התמה עוזרת גם למספר וגם למאזין לחוש משמעות בסיפור. אם אנחנו לא חשים בתמה, הסיפור לא רלוונטי עבורנו, מיותר. אנחנו עלולים לספר אותו בלי להרגיש שום קשר אליו, בלי להיות יכולים לעמוד מאחוריו, מה שממש לא כדאי לעשות. זה נשמע מנותק וטכני, גם אם משתדלים לספק בכל מני אמצעים דרמטיים תחושת התלהבות מהסיפור. שנית, אם אנחנו יודעים מה התמה, הידיעה הזו עוזרת לנו לקבל החלטות בעניין האופן בו נספר [...]

By | 5 בינואר, 2020|טכניקות סטוריטלינג | תרגיל השבוע|

תמונת פתיחה לסיפור על מסע אישי

בתרגיל הזה אני משתמשת בכל פעם שאני מנחה סדנאות 'סיפור על הדרך' או אנשים שמספרים סיפור מסע של עצמם. אלה סיפורים אישיים מאוד, וכל פרט בתוכם יקר לליבם של מי שחוו את המסע ומספרים עליו. אלא שהמאזינים, לא חוו את מה שחווה המספר. הם לא רואים בעיני רוחם את מה שהוא רואה. הם לא יודעים במה בדיוק למקד את המבט. לפעמים אין להם מספיק סימוכין תרבותי או חוויה קרובה להיאחז בה. אם אין להם במה למקד את המבט קרוב יחסית לתחילת הסיפור, הם יאבדו עניין די מהר. לא בגלל שהמספר והסיפור לא מעניינים אותם, אלא מפני שאין להם אחיזה. כשאין למאזין אחיזה, שום דבר לא מתעורר בו. בנוסף, המספר כאילו אומר לו "אני מסתדר בלעדיך". גם אם זו ממש לא [...]

By | 29 בדצמבר, 2019|טכניקות סטוריטלינג | תרגיל השבוע|

ומה קרה אחר כך? לתת דרור לדמיון

את הרעיון לנסח את התרגיל הזה שאבתי מילד בן ארבע. הוא הקשיב לסיפור שסיפרתי, ואחרי שבסיפור הדרקון טרף פרה וכמה כבשים, הוא שאל פתאום, "והוא השתמש בעצמות שלהם כדי לנקות בין השיניים?" זה נקרא לתת דרור לדמיון. לפתוח חלון לאפשרות חדשה. ההיפך מלהסתפק במה שנאמר כאילו זה כל מה שיש לדמיין. ההיפך מלאטום את כל הפתחים כדי להתמקד. היכולת להתמקד חשובה מאוד, לא פחות ממנה חשובה היכולת לתת דרור, לפתוח חלונות, לתת לאפשרויות חדשות להופיע. חשבתם פעם מה קרה לילד שאמר "המלך הוא ערום" אחרי שהסתיים טקסט הסיפור? אופס, יאמרו הציניקנים, בטח הרגו את השליח. יכול להיות, ויכול להיות שקרה אתו משהו אחר. ילד שיודע לראות את המציאות ולדברר אותה כמות שהיא בנוכחות המון אדם, מלך ושומרים – מה אנחנו [...]

By | 22 בדצמבר, 2019|טכניקות סטוריטלינג | תרגיל השבוע|

שישה סיפורים משפחתיים שכדאי לסבתא וסבא לספר לנכדים

במקביל לפעילות אירוח והסעדה אינטנסיבית, מפגשים משפחתיים בחגים הם הזדמנות נהדרת לספר סיפורים משפחתיים לנכדים. אם נדמה לכם שאין סיכוי שהם יפסיקו להתרוצץ ויקשיבו, זה בגלל שבדרך כלל, השיחה בין המבוגרים והרכילות המשפחתית, לא לוקחות בחשבון את הצרכים שלהם. נסו סיפורים ותראו מה קורה. לסיפור סיפורים משפחתיים יש חלק חשוב בגיבוש הקשר הבין-דורי החיובי. הם עוזרים לילדים להבין מניין באו ואת הקשר שלהם לדורות שלפניהם. הם עוזרים להם להבין ולקבל את עצמם. הם מחיים מחדש רגעים ששווה לנצור לתמיד - סיפורים אודות בני משפחה אהובים ושאוהבים אותם. ה"דבק" החזק של סיפור סיפורים היא ההדדיות. לכן, תנו להם לשאול שאלות תוך כדי הסיפורים. תנו להם לכוון אתכם בסיפור גם אם הוא יצא לא בדיוק איך שהתכוונתם לספר. הם רוצים לשמוע את [...]

By | 8 באוקטובר, 2017|טכניקות סטוריטלינג | תרגיל השבוע|
שינוי גודל גופנים
ניגודיות