עכשיו אני מבינה שאתה שואל על המכאניזם של הביצוע וכמה ממנו נתון בידי המנצח, בין השאר בהתחשב בעובדה שכמעט תמיד לא הוא הלחין את המוסיקה.

ובכן:

המלחין מגדיר הרבה מרכיבים אלא שההגדרות שלו לעולם אינן מתקיימות בעולם סטרילי. הוא גם כמעט תמיד אינו שואף לכך מתוך ההבנה שהכל משתנה וסובייקטיבי. למשל הקצב Allegro. שים-לב לכך שאין כאן מספר מדויק אלא הגדרה מילולית. פירוש המילה “שמח”. באיזו מהירות זה שמח? קיימת מוסכמה שאלגרו נמצא בטווח שבין 80 ל 120 פעימות בדקה. יחד עם זאת בהחלט ייתכן שמנצח ייבחר קצב מהיר יותר.

לפי מה הוא קובע? ההחלטה מושפעת מהרבה משתנים ומובילה אותה השאיפה לנגן את המוסיקה בקצב בו היא קולחת ונשמעת מצוין. קח לדוגמה אולם שיש בו הד ארוך מן הממוצע. הד כזה יוצר בעיה של שיוריות-צליל מעבר לנדרש. אתה מנגן צליל אחד, אחריו אחר ובמקום שהראשון יגווע ותשמע את השני – אתה שומע את שניהם. לא טוב. במקרה הזה המנצח ייבחר קצב איטי יותר כדי לא ליצור עמודות צלילים המתנגשים זה בזה.

המלחין קובע טווח ומציג את כוונתו בשפה שהמנצח מכיר היטב כדי שהלה יפענח את הכוונה המקורית. אבל מאותו רגע, ההתאמה בזמן-אמת, כולל האינטרפרטציה המוסיקלית האישית, הם של המנצח. הוא כמעט תמיד יימנע מלחרוג את הטווח משום שאז ישנה את כוונת המכוון ובעצם את היצירה אבל יש לו משקל כבד לעניין אופן הביצוע.

כן, מנצח יכול להחליט להבליט עצמה של כלי מסוים על חשבון אחרים, לשנות את גודל ההרכב, הוא קובע את סגנון הביצוע (style), מהירותו, מאריך ומקצר פאוזות, מתאים את המארג המוסיקלי שנתנו בידיו גם על-סמך הכלים שיש לו באותו רגע – נגנים וזמרים (רשימה חלקית). הוא משנה החלטות כשהוא מנצח על סולנים שונים ולוקח בחשבון גם את הייחוד שהם מביאים איתם. מבליט, מכסה, מוביל, מניח ומנשים את החיה שמולו גם בהתחשב במה שהוא עצמו יכול להביא מתוכו באותו רגע וגם בהתחשב באירועים חיצוניים שהקהל מושפע מהם. אם בשבוע לפני קונצרט בו מנגנת תזמורת ידועה את הרקוויאם של מוצרט נפטר מנהיג מוכר, אתה יכול להיות בטוח שגם את זה הוא יכניס להחלטות שלו וישנה את הביצוע להיות עוד יותר אבל ודרמטי ממה שהיה נוטה לבחור ברגיל. לצורך זה הוא ידרוש מהנגנים שינויים מתבקשים ויש לו את החרות והאוטוריטה לעשות זאת. עדיין, תמיד בסביבות הטווח שקבע המלחין.

הכתיבה מצויינת, כרגיל, לא מחמאה שאני נוטה לתת בקלות.

ולגבי השאלה המקורית, בהחלט ענית מה עושה המנצח, אך השארת אותי עם השאלה: מה עושה המנצח?
ז”א – אני מבין שהוא מוביל את הלהקה (תרתי-משמע)
אך, אני מנסה להבין האם את מדברת על הגרסה הקלאסית לעיבוד או על משהו אחר. אנסה לחדד -
האם המנצח מכתיב את קצב הביצוע?
האם המנצח יכול להכתיב את עצמתו של כלי כזה או אחר ביחס לשאר התזמורת?
מה חופש הביצוע שנתון למנצח?

בדרך כלל, לשאלות כאלו, אני מגיב ביצירת “תיק פרוייקט חי” ללקוח. אני מציג את מה שאני מבין שהוא מחפש. אני שואל את השאלות שהוא אמור לשאול ומחבר בין הדברים.
זה די קצר, ולעתים פשוט – אבל דורש שיעורי בית.

ברוב המקרים הלקוח מגיע למסקנה שהוא משוחח עם “בעל מקצוע” אחרי דבר כזה.
וברוב המקרים בהם המצגת הסתיימה מבלי ששמעתי מהלקוח, התברר שהוא קיבל ממני תובנות שגרמו לו ללכת ולחקור את הכל מההתחלה – ואז, אחרי שהוא שוחח עם כמה “בעלי מקצוע” אחרים, הוא חזר אלי.

אגב, למדתי שאם לקוח מציג בפני עבודה מצויינת של בעל מקצוע אחר – כדאי להיות הוגן ולומר שההצעה ההיא אכן טובה יותר ואם הוא רוצה, אני מוכן לשבת ולנסות ולבנות לו הצעה טובה יותר, אם אוכל.
היתרון של הגישה הזו הוא די פשוט – הלקוח לא ישכח אותך וברוב המקרים יזכור אותך בקונוטציה חיובית.