לקראת האקדמיה הראשונה באיטליה ניסיתי להבין מה יש בישראל בנוגע לתעשיות האלה. חיפשתי באתר של משרד הכלכלה והתעשייה כי שם הרי מצאתי את הידיעה. כלום.

מצאתי אתר של ארגון בשם worldcreative.org, ובו גם נאום סגירת כנס של מנכ"ל הקונפדרציה של ארגוני הסופרים והמוסיקאים דאז – גדי אורון. בינתיים, האתר נעלם מהרשת.

חיפשתי בעיקר סביב הביטוי 'תעשיית התרבות'. גוגל תיקן אותי ל 'חרושת התרבות' וכך פגשתי את אסכולת פרנקפורט. לא פרקטי.

אחרי שחזרתי, מצאתי פרסום באתר של מאקרו – המרכז לכלכלה מדינית. הפרסום מתייחס לעבודתו של ד"ר רובי נתנזון, שערך וכתב "סקירה מקיפה על התעשיות היצירתיות בישראל במסגרת פרויקט Erasmus+ במימון האיחוד האירופי. בשיתוף מכללת שנקר, להב – לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל ושותפים נוספים." את המסמך המלא אתם יכולים לראות כאן, הוא נמצא באתר של בצלאל ופורסם ביוני 2016.

תמיד מעניין לעבור על רשימת התומכים/מעורבים. תנו הצצה בתחתית הדף הראשון:

המאיץ של שנקר, שנקר (הנדסה עיצוב ואמנות), תכנית ארסמוס+ של האיחוד האירופי, ו CLEVER מנהיגות יצירתית. מתרגמת מהאתר שלהם

CLEVER (מנהיגות יצירתית ויזמות – חזון מפת הדרכים לחינוך), יוזמה בהנהגת מרכז החדשנות "שנקר" בשיתוף עם קונסורטיום של 15 מוסדות מישראל ומאירופה, הוא פרויקט ממומן על ידי הנציבות האירופית (EACEA) תחת תכנית ארסמוס +, לתקופה של 3 שנים (2015-2018).

עוד מעורבים: Creative Business Cup – אירוע בינלאומי לסטרטאפים יצירתיים, האקדמיה לאמנויות איסלנד, בית הספר לעסקים קופנהגן, אוניברסיטת ברייטון, THNK בית ספר למנהיגות יצירתית. יש ישראלים שמעורבים בגופים הנ"ל.

ובנוסף מעורבים: JVP – קרן הון סיכון (אראל מרגלית), מכללה אקדמית הדסה, מכללת ספיר, המכללה למנהל, להב פיתוח מנהלים, הפקולטה לניהול אוניברסיטת תל אביב, בית ספר למנהל עסקים אסטוניה, Loov Eesti ארגון בשם "אסטוניה היצירתית" ובקיצור מקום שמשמש נקודת חיבור בין יצירתיות ויזמות, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים.

בפתח תמצית המנהלים נכתב:

סך הערך המוסף הגולמי של התעשיות היצירתיות (בישראל) עומד על 21 מיליארד שקלים, שהם כ 4% מסך התוצר הגולמי. כ 46% מהערך המוסף הגולמי מגיע מסקטור שירותי האדריכלות וההנדסה, כ 17% מפרסום ומחקר שוק, כ 12% מסקטור התקשורת והמידע, וכ 11% מסקטור השירותים בתחומי המקצוע, המדע והשירותים הטכניים.

מוזמנים לקרוא את השאר בעצמכם.

הפעם, אחרי שחזרתי, עשיתי חיפוש נוסף. הפעם אני יודעת שאני מחפשת 'התעשיות היצירתיות והתרבותיות' או 'תעשיות יצירתיות ותרבותיות'. להלן עיקרי הדברים:

יש משהו קטן באתר אקו"ם, כבר ראינו את המידע הזה ויותר מזה בפוסט הקודם. מה אקו"ם עושים בקשר לזה, אין מושג.

כך מפספסים בישראל את התעשיות היצירתיות, Ynet כלכלה אפריל 2019. רשימת התחומים/מקצועות כוללת גם "צילום, תיאטרון, קולנוע, נגרות, תפירה, ועוד." זה המקום היחיד בו מוזכרים תחומים שעוסקים בהם בעלי מלאכה שכמו שנראה בהמשך, הם לגמרי חלק מהתעשיות היצירתיות והתרבותיות.

מחזקים את הקשרים הכלכליים עם אוסטריה ומה זה בכלל כלכלה יצירתית, אתר משרד הכלכלה והתעשייה, פברואר 2019. מצטטת: "… חתמו השבוע על מזכר הבנות בנושא כלכלה יצירתית, תחום חדשני אותו מובילה מחלקת אסטרטגיה ותכנון מדיניות במשרד הכלכלה והתעשייה."

וגם, "הכלכלה היצירתית מתבססת על שילוב מעצבים ואנשי קריאייטיב בשדרת הניהול הבכירה של החברות בכדי ליצור מוצרים פורצי דרך עם פוטנציאל ליצירת חדשנות ומובילות עסקית."

ואף, "תעשיות היצירתיות העומדות בבסיס הכלכלה היצירתית כוללות מגוון סקטורים צומחים וביניהם מקצועות העיצוב, אדריכלות, אופנה, קולנוע, טלוויזיה, מוסיקה, ניו-מדיה, פירסום, גיימינג ועוד."

ואפילו, "במסגרת זו הממשלה (האוסטרית) מעמידה מערכת של תמיכות כספיות בסכומים שונים לחברות מסורתיות, כדי שישתפו פעולה עם חברות עיצוב – מבלי לדעת מראש מה החיבור הזה יניב. בפרויקט לוקחות חלק בעיקר חברות קטנות שעיצוב ויצירתיות מעולם לא היו באג'נדה שלהן. "

"מבלי לדעת מה החיבור הזה יניב" פירושו – הממשלה האוסטרית מקצה משאבים למחקר ופיתוח של החיבור בין חברות מסורתיות, לתעשיות היצירתיות. מי שמקבל את התמיכה הן החברות המסורתיות, כדי שהן תוכלנה לרכוש שירותים מחברות העיצוב. מי תומך במחקר ופיתוח של חברות העיצוב? (נראה לי שאני יודעת את התשובה). האם זה הכיוון שה"מחלקת אסטרטגיה ותכנון מדיניות במשרד הכלכלה והתעשייה" תלך אליו? לא יודעת לומר כרגע.

כשהחלפתי את החיפוש לאנגלית, שוב הופיע הדו"ח של ד"ר רובינזון באתר בצלאל. מיד אחריו –

CREATIVE ECONOMY SUMMIT באתר Secret Tel Aviv. הייתה פסגה כזו ביולי 2018. גם כאן שווה להסתכל על שורת הלוגו בתחתית המודעה. אחרי כן מופיעים עוד כמה קישורים על תל אביב, קריאה להשקיע בישראל, הדף של קשתו"ם באתר משרד החוץ, וגם –

Welcome to Israel creative industries באתר GeekChic TLV, נובמבר 2016. הפעם מדובר באופנה, שמות השחקנים יראו לכם מוכרים.

ידעתם שתל אביב זכתה בתואר העיר החכמה בעולם? חכמה לא כמו 'מנת משכל' אלא כמו 'ערים חכמות' – קשור באימוץ טכנולוגיה, תפיסת עבודה דיגיטלית. באנגלית זה מוצג אחרת – Tel Aviv designated UNESCO creative city for media arts תל אביב זוכה בכבוד ויקר על זה שהיא נותנת עדיפות אסטרטגית ליצירתיות. הדגש הוא על 'עיר יצירתית באמנויות מדיה'.

באתר gov.il בחיפוש על 'תעשיות תרבותיות ויצירתיות' תחת משרד התרבות והספורט יש 18 תוצאות. אף אחת מהן לא עוסקת בנושא. כששחררתי את משרד התרבות והספורט לטובת חיפוש בכל האתר, הופיעו 612 תוצאות. בבדיקה מדגמית, הרוב נגוע בצפיפות במילים 'יצירתיות' ו'יצירתי' אבל לא באמת רלוונטי לעניין התעשיות היצירתיות והתרבותיות. התוצאה השנייה  –

מגדילים את הפריון באמצעות השקעה ביצירתיות ובעיצוב, אוגוסט 2018. כותרת משנה: "הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה במשרד הכלכלה והתעשייה, בשיתוף פעולה עם המוסד האקדמי שנקר, מאפשרת לחברות ישראליות לשתף פעולה עם מעצבים ואנשי מקצוע מהסקטור היצירתי."

בדרך לתעשיות יצירתיות ותרבותיות בישראל, אלה שקוראות לעצמן 'היצירתיות' שהשורה התחתונה שלהן היא כלכלית, ברחו ל'התרבותיות' שהשורה התחתונה שלהן היא כלכלית-חברתית-תרבותית, או שלא ספרו אותן מלכתחילה. 'היצירתיות' גם מתערבות בהחלטות שאמורות להיות שמורות ל'התרבותיות' או חכם יותר – להתברר במסגרת השקעה במחקר ופיתוח משותפים. כרגע זה לא קורה, לא רק בישראל.

הרגשה מוכרת? זו כרגע תמונת המצב כשמנסים להבין איך מתנהלת המדינה בכיוון התעשיות היצירתיות והתרבותיות. המדינה בוחרת כרגע ללכת על נתיב צר מאוד, ומה שמוביל את העוסקים בזה הן מחשבות על הגדלת התוצר הגולמי באמצעות יזמות, טכנולוגיה וניהול 'יצירתי'. כיוון מאוד מאוד יצירתי… (למען הסר ספק, התבדחתי).

בפוסט הבא – על הרצאה אגדית אחת, שגם הצליחה לעשות לי סדר במקור ההרגשה המוכרת, וגם עזרה לי להבין איך נכון לחבר'ה של 'התרבותיות' לפעול. אם אתם אנשי אמנות ותרבות, אל תפספסו.