מהו סיפור? מאז פרוץ ה'סטורי' לחיינו, סיפור הוא כבר לא סיפור, ו'סטוריטלינג' הוא כבר לא סיפור סיפורים. אבל ביקום מקביל סיפור הוא עדיין סיפור ומספרי סיפורים עדיין עושים את מה שהם עושים כבר אלפי שנים.

מהו סיפור – למה זה משנה

זה משנה, כי אם רוצים להשיג את האימפקט שיוצר סיפור, צריך סיפור. זה משנה לדעת מהו סיפור, גם כדי להבין מה זה לוקח. מישהו שאל אותי אתמול אם אני יכולה ללמד את המדריכים בחברה שלהם להמציא סיפורים. יכולה, אם הוא מתכוון לתת להם כמה שנים ללמוד את המיומנות וגם להצטיין בזה. כנראה שלא. הבנתי מה האימפקט שהוא מחפש והצעתי לו הצעה אחרת, יותר מתאימה לצרכים שלו. אם לא הייתי יודעת את ההגדרות, כולל ההגדרות הלא נכונות, לא הייתי מצליחה לעזור לו. הוא היה נאלץ להסתפק בדברים שהם לא סיפור, ובאימפקט שונה. אז הגדרות הן חשובות.

מהו סיפור? תלוי את מי שואלים

בדרך כלל קל יותר להגדיר ממה מורכב סיפור מאשר להגדיר מהו סיפור. משהו כזה: לטקסט סיפורי יש מבנה דרמטי ועלילה, הוא חייב לכלול דמויות, דימויים, מקומות, וחפצים שהדמויות מעניקות להם משמעות. לטובת הדרמה יש בסיפור פערים ופתרונות.

המידע הזה לא ממש עוזר להבין מהו סיפור. הוא עוזר להבין מה לא נכלל תחת ההגדרה 'סיפור'. למשל: סיפור מקרה – שיש לו מבנה שונה משל סיפור והוא כולל פרק של ניתוח. כך גם לגבי המלצה (טסטימוניאל), או טגליין, סצינה, ויניאט, תיאור, מכתם, דוגמה, ידיעה חדשותית, וכל סוגי ה'סטורי' המוכרים לנו מהפלטפורמות החברתיות. לפעמים קורה שהנ"ל יוצאים כסיפור, בדרך כלל לא.

יש תשובות של סופרים, מחזאים, דרמטורגים ותסריטאים – את כולן שווה לבדוק. הן תהיינה מושפעות בין השאר מהמדיום האמנותי שהם שולטים בו. ההבדלים חשובים.

מהו סיפור בסטוריטלינג שהוא המדיום הסיפורי שאני שולטת בו? גם כאן תלוי את מי שואלים.

התשובה של 'מומחי סטוריטלינג' ויועצי סיפור לסוגיהם

סיפור זה לספר מה קרה, לתת דין וחשבון אודות אירוע, רצף אירועים או חוויה.

סיפור אפקטיבי הוא מפתיע, מפעיל את הרגש, ובהקשר העסקי-ארגוני הוא חייב להיות אמין.

התשובה של מומחים ויועצים כנ"ל שאוהבים לצטט משהו שנשמע כמו הנוהג הנכון (good practice)

סיפור הוא נרטיב מבוסס דמות, אודות מאבקה של הדמות להתגבר על מכשולים ולהשיג מטרה חשובה.

וגם –

סיפור הוא פעולת תקשורת המספקת מקבצים של מידע חושי, המאפשרים למאזין להפנים במהירות ובקלות את המידע, להבין אותו וליצור מתוכו משמעות.

התשובה של מספרת סיפורים

בפשטות – וזה לא פשוט,

סיפור הוא מה שמתרחש במוחו של המאזין כשהוא 'מודד' את מה שהטקסט הסיפורי והאופן בו משתפים אותו בעזרת שימוש בקול ובמחוות, מעוררים אצלו (אצל המאזין) בדמיון.

במילים אחרות – סיפור זה הדבר שאנשים מרכיבים לעצמם במוח כתוצאה מה'סרט' שמספר סיפורים מצליח לעשות להם בראש. כשהטריק הזה מצליח אז כן, יש לו השפעה גם על הגוף והרגשות, לפעמים גם על הרוח ועל מחשבות בעתיד. האמת היא שיש לנו תחושת סיפור טבעית. לפעמים היא מעוכה משנים של עבודה בסביבה שלא מאפשרת סיפור, אבל היא קיימת וניתן לחזק אותה.

וגם –

סיפור זו מילת פועל. זה מה שמספרי סיפורים מייצרים – אירוע סיפורי שאת כל הכללים החלים עליו זה לא הפוסט לפרט.