מנהיגות | זהות | סיפור | קהילה

שישה סיפורים משפחתיים שכדאי לסבתא וסבא לספר לנכדים

אוקטובר 8, 2017

במקביל לפעילות אירוח והסעדה אינטנסיבית, מפגשים משפחתיים בחגים הם הזדמנות נהדרת לספר סיפורים משפחתיים לנכדים. אם נדמה לכם שאין סיכוי שהם יפסיקו להתרוצץ ויקשיבו, זה בגלל שבדרך כלל, השיחה בין המבוגרים והרכילות המשפחתית, לא לוקחות בחשבון את הצרכים שלהם. נסו סיפורים ותראו מה קורה.

לסיפור סיפורים משפחתיים יש חלק חשוב בגיבוש הקשר הבין-דורי החיובי. הם עוזרים לילדים להבין מניין באו ואת הקשר שלהם לדורות שלפניהם. הם עוזרים להם להבין ולקבל את עצמם. הם מחיים מחדש רגעים ששווה לנצור לתמיד – סיפורים אודות בני משפחה אהובים ושאוהבים אותם.

ה"דבק" החזק של סיפור סיפורים היא ההדדיות. לכן, תנו להם לשאול שאלות תוך כדי הסיפורים. תנו להם לכוון אתכם בסיפור גם אם הוא יצא לא בדיוק איך שהתכוונתם לספר. הם רוצים לשמוע את מה שמסקרן אותם – איך היו סבתא וסבא לפני שהם נהיו סבתא וסבא, איך היו אמא ואבא לפני שהם נהיו אמא ואבא שלהם. כשהיו ילדים. ואל תשכחו לשזור גם אותם, את הנכדים – בסיפור. לא רק כאזכור, גם כדמות ראשית.

כל משפחה עברה את החוויות הייחודיות לה. לכל משפחה יש את הסיפורים המיוחדים לה. באותו זמן, יש שישה סיפורים שכדאי לספר תמיד כי הם סיפורי תשתית והם מסקרנים את הנכדים מאוד.

איך פגשתי את סבא, איך פגשתי את סבתא. הסיפור הזה הוא ה"סיפור בראשית" של המשפחה שלכם מנקודת מבטם של נכדים. הוא הסיבה לכל מה שקרה אחר-כך. לכן, טבעי להתחיל בו ולבנות מעליו את שאר הסיפורים. הנכדים ירצו לשמוע אותו יותר מפעם אחת, אתם יכולים להיות בטוחים. איפה נפגשתם? מה הרגשתם? כיצד נראיתם אז? מה משך אתכם בבחורה ההיא, בבחור ההוא? מה הדאיג אתכם קצת, מה הצחיק אתכם ואיך ידעתם ש"זה זה"? אם תעקבו אחרי הנכדים בזמן שאתם מספרים, תראו שהם מחפשים לא רק את המילים. הם מחפשים גם את הבעות הפנים שלכם, כולל ההבעה המטופשת שמרוחה על פניהם של יצורים אנושיים כשהם מאוהבים.

היום בו נולדה אמא שלכם, היום בו נולד אבא שלכם. מתישהו החלטתם לחיות יחד ולהקים משפחה. אחרת היצורים השובבים האלה שקוראים להם נכדים, לא היו יושבים מולכם כרגע. אחד הסיפורים שהם הכי רוצים לשמוע  הוא הסיפור על ההורים שלהם, בעגלת תינוק. הם רוצים לשמוע על יום הלידה שלהם ועל מה שאתם, סבתא וסבא הרגשתם כשנולדו לכם ילדים. הם רוצים לשמוע לפרטי פרטים איך התנהל אותו יום, הם רוצים לדעת על כמה נהדר, מיוחד ומשמעותי עבורכם היה אותו יום. עשו טובה, את כל סיפורי הלידות הנורא מסובכות – שימו בצד. אל תפחידו אותם בפרטים שאין להם מושג היכן בדמיון למקם אותם ומה לעשות אתם. הם רוצים לדעת עליכם ועל החלק המשעשע בסיפור הזה – על ההורים שלהם כיצורים קטנטנים, מעוררי השתאות ומתוקים-מתוקים.

היום בו נולדת. זה הסיפור המשמעותי ביותר עבור נכדה או נכד. סביר להניח שהם כבר שמעו אותו מנקודת מבטה של אמא או מנקודת מבטו של אבא. נקודת המבט של סבתא וסבא אחרת משל ההורים וגם אותה הנכדים רוצים לשמוע. בפרטי פרטים. הם רוצים לדעת איפה הייתם כשהם נולדו – קרובים, רחוקים, בעבודה, בחדר לידה? אבל בדיוק. אם התבשרתם על הלידה במסדרון מחלקת-יולדות או בסקייפ, הם רוצים לדעת איך קרה ומה הרגשתם שנייה אחרי שנייה כמו סרט בהילוך איטי. צחקתם? בכיתם? צרחתם משמחה? קיבלתם את הידיעה בשקט, כאדווה קטנה בתוך הלב? הם רוצים לדעת. גם איך הרגשתם כשהחזקתם אותם בפעם הראשונה. הכל, כולל הרגשות שלכם ומה עשיתם אתם – גם עם הנכדים וגם עם הרגשות.

ימי בית הספר, איך זה היה פעם. מגיל הגן ועד לסוף מסלול ההשכלה, בית הספר הוא מקום מרכזי לחוויות בחייהם של ילדים וצעירים. שתפו אותם בחוויות שלכם עם מורות ומורים, חברים לכיתה, נושאי לימוד שאהבתם, שלא אהבתם, פעילויות מחוץ לכיתה, אירועים מיוחדים והדרך לבית הספר ובחזרה. סביר להניח שהרבה השתנה והרבה נשאר בדיוק אותו הדבר.

העבודה הראשונה שלכם ועבודה אהובה. אם אתם עדיין עובדים, אז גם סיפורים על מה בדיוק אתם עושים בעבודה. באופן כללי – סיפורים על מה שאתם עושים כרגע כעניין מרכזי. חוויות עבודה ראשונות אולי לא הכניסו לנו הרבה כסף, אבל הן הוסיפו לנו תובנות ולמידה יקרות מפז. הן גם סיפקו את האפשרות לרכוש דברים ללא עזרת ההורים. הסיפורים האלה מכילים שיעורים על לקיחת אחריות, רכישת מיומנויות חדשות, תחושת מטרה והבנה של העולם שמחוץ לבית. הם מכילים גם דמויות מודל ראשונות מחוץ למעגלים המשפחתיים. נכדות ונכדים שקרובים לחפש עבודה ראשונה, ירצו לשמוע את הסיפורים האלה. דרכם ירכשו עוד הבנה לגבי איך לנווט את עצמם בתוך עולם העבודה הגדול.

הרגעים בהם אתם גאים במיוחד. סיפורים על גאווה בעצמנו ובעשייה שלנו הם כלי חיובי וחשוב במיוחד לעורר בילדים תחושת ערך-עצמי. את התחושה הזו אפשר לעורר בכל עשייה כי היא נובעת מתוך עצמנו ולא קשורה לרמה כזו או אחרת של שיפוט חיצוני. במילים אחרות, סבתא לא הייתה חייבת לטפס את ההימלאיה כדי להרגיש גאה בעצמה או במשהו שהיא עשתה. סבא יכול להיות גאה מאוד במשהו שהוא עשה "בשביל מדינה" אך באותה מידה, סבא יכול להיות גאה על כך שהבין עצמה אישית שיש בתוכו. היכולת להתגבר על קושי, לעמוד במילה שלך, לשאת באחריות, להתנגד ללחץ קבוצתי כשהוא מייצג משהו שאינו נכון לדעתכם – כל אלה ורבים אחרים הם רגעים שיש מה להיות גאים בהם. סיפורים כאלה פותחים חלון למחשבה אצל ילדים ועוזרים להם להתבונן על עצמם. לדעת שהם יכולים להחליט כיצד הם רוצים לנהוג בנסיבות כאלה ואחרות.

הנטייה הרווחת היא לקרוא לילדים סיפורים מספרים. אני ממליצה לכם לנסות לספר להם "מהפה", שזו הדרך של ילדים לומר שהם רוצים סיפור שלכם, אישי או דמיוני, מהלב, לא מספר. אלה הסיפורים שהם יזכרו לאורך חייהם, הרבה יותר משיזכרו את הסיפורים בספרים אותם יוכלו במוקדם או במאוחר, לקרוא בעצמם.

חגים שמחים וסיפורים טובים.

Tweet about this on TwitterShare on LinkedInShare on Facebook

רק משתמשים רשומים רשאים להגיב.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.