מספרי סיפורים | סטוריטלינג

איך עובדים על סיפור | ביקור ראשון

אוגוסט 9, 2017

איך עובדים על סיפור ביקור ראשון

"איך עובדים על סיפור?" היא אחת השאלות הראשונות ששואלים אנשים שרוצים להתנסות בסטוריטלינג. רבים מתחילים מלימוד הטקסט על פה. אני אומרת – לא כדאי. צריך להיות מיומן מאוד בסיפור סיפורים כדי שלימוד על פה לא יישמע מוזר. חוץ מזה, יש הרבה עבודה אחרת לעשות. המילים מסתדרות בפה, אל דאגה. אז הנה מתחילים, כדאי להתחיל בסיפורים קצרים, לעקוב אחרי ההנחיות ולהתאמן.

סיפור קצר

הלך נווד לאורך הנחל וראה במורד הדרך אישה מבוגרת יושבת על הגדה ובוהה במים. ישב לידה ושאל "יש לך אולי משהו לאכול?" ענתה –
"כן. יש בתרמילי קצת מזון. פתח וקח מה שתרצה." פתח הנווד את תרמילה של האישה המבוגרת ובצד חצי כיכר לחם וחריץ גבינה חריפה ראה יהלום גדול מונח, סתם כך. אחז את היהלום בידו ושאל "ואת זה, אני יכול לקחת?" "כן," ענתה האישה המבוגרת.
קם ממקומו שמח וטוב לב ויצא לדרכו כשהוא אוחז במה שיביא לו עושר גדול. אחר כברת דרך עצר, חזר ואמר "איני רוצה את היהלום. אני רוצה את מה שאפשר לך לתת לי אותו."

הרימה האישה הזקנה את מבטה, פשטה את ידה ואמרה "אם כך, תן לי אותו…"

ביקור ראשון

בביקור הראשון אנחנו חוקרים ארבעה עניינים: מראות, מרכיבים, חושים/תחושות, חוליות. המחקר הזה עוזר לנו במימוש הסיפור לעצמנו. אם מי שמספר את הסיפור חווה אותו ומאמין למתרחש, גם המאזין מאמין.

רובד ראשון – מראות מה רואים בסיפור

טקסט סיפורי יוצר מראות בדמיוננו. אנחנו רואים דברים – חלקם מופיעים בטקסט, חלקם לא. כדי לראות את הסיפור היטב נסו את התרגיל "עדשת מצלמה": קחו נייר וגלגלו אותו לצינור בקוטר של כחמישה ס"מ. הניחו אותו על עין אחת, עצמו את השנייה, כמו משקפת. קראו את הסיפור, התבוננו על המראות העולים בדמיונכם דרך "עדשת המצלמה" המאולתרת שבידכם ותארו במילים את מה שאתם רואים. העבירו את המשקפת על פני המראות לאט לאט. עדשת מצלמה לא רואה כמונו – היא רואה רק את מה שנלכד בעדשה. בתרגיל הזה אתם מתבקשים לתאר רק את מה שנלכד בעדשה.

בהתחלה, זה לא כל כך פשוט. יש לנו נטייה לתאר גם את מה שהעדשה לא רואה כרגע. לעדשת מצלמה לא אכפת לא לדעת שיש עוד חלקים בתמונה, והיא גם לא מסיקה מסקנות לגבי מה שהיא רואה. היא רק רואה. להצליח רק לראות את מה שבאמת יש שם, הוא אימון שדורש משמעת. היתרון בראיה כזו נמצא בתשומת לב מוגברת לפרטים, מרחקים, עומקים, זוויות – ראיה שחוקרת את העולם הפיזי של הסיפור.

תוך כדי התרגול תגלו עוד כמה דברים שקשורים ביכולת לראות את הסיפור. כמו למשל את העובדה שהטקסט מכוון לאפשרויות מרחק ממנו מתבוננים על הסיפור. אני משאירה לכם שאלה לבדיקה: אם בסיפור יש קטעי שיחה בין הדמויות והמספר מספר את הקטעים האלה, סימן שהוא עד לשיחה ויכול לשמוע את הדמויות משוחחות זו עם זו. אז איפה הוא עומד כשהוא מתבונן על הסיפור?

רובד שני – מרכיבים מה מרכיבי הסיפור

כאן אנחנו מתמקדים בארבעה מרכיבי סיפור עיקריים: מקום/מקומות, דמויות, חפץ/חפצים שמיחסים להם חשיבות, פער. אנחנו מעמיקים את המחקר.

מקום/מקומות – בקרו במקום או במקומות בהם מתרחש הסיפור. במקרה הזה, מורד הדרך לאורך הנחל, איפשהו על הגדה. לכו למקום בדמיונכם. מה רואים? מה רוחב הנחל? מה גובה הגדה? האם כדי להגיע לאישה המבוגרת הנווד צריך לטפס או לרדת? יש שם צמחיה? עבותה? דלילה? מה השעה? מזג האוויר? וכו'. אתם רוצים להסתכל על המקום טוב טוב ולהכיר אותו, לבדוק מה אנשים יכולים לעשות שם (או חיות, אם הן הדמויות בסיפור). להיות במקום של הסיפור.

דמויות – מה אתם יכולים לדעת על הדמויות מהמעט שהטקסט הסיפורי מספק? את מה שחשוב לדעת עליהן כדי להבין את הדרמה בסיפור. למשל, האישה המבוגרת. רשמו את כל מה שאתם חושבים שאתם יודעים עליה בעקבות הסיפור. אחר כך נסו לעשות את אותו הדבר עם הנווד.

התרגיל הזה מעבה את הדמויות ואת ההבנה שלנו לגבי מדוע הן פועלות כמו שהן פועלות. הוא מאפשר לנו להחליט מאוחר יותר איך אנחנו רוצים לספר אותן ואת מה שהן אומרות. איך מדבר הנווד? איזה קול וחיתוך דיבור יש לו? בסיפור סיפורים, התשובות מגיעות מהבנות שנוצרות אצלנו בעקבות הטקסט הסיפורי, לא כהחלטה שרירותית של "לשחק נווד".

חפצים שמייחסים להם חשיבות – בסיפור הזה יש כמה דברים שאפשר לקרוא להם חפץ ועם זאת ברור שהחפץ שמיוחסת לו חשיבות הוא היהלום. למה דווקא היהלום, מי מייחס לו חשיבות ובעיקר – מדוע? גם לתשובות לשאלות הללו יש השפעה על ביצוע הסיפור. כדי לנער קצת את הראש: מה יקרה לביצוע אם הסיפור יסופר לקהל שאינו מייחס שום חשיבות לאבנים יקרות? האם תחליפו את היהלום במשהו אחר או שתספרו את הסיפור אחרת?

פער – מה הפער בסיפור, מה השאלה שמחפשת תשובה, מה השינוי שמבקש פתרון? בכל סיפור יש לפחות פער אחד ויש אחד שהוא הפער המרכזי. יש כל מני דרכים לאתר את הפער ואכתוב עליהן בהמשך. כרגע אני שואלת שאלה שתעזור קצת – אצל מי מהדמויות בסיפור נוצר פער שהדמות שואפת לסגור? אם אתם יודעים מי הדמות, קל יותר לאתר את הפער. הוא כנראה גם פער שמעסיק את המאזינים לסיפור.

רובד שלישי – חושים/תחושותמה חווים החושים בסיפור

בשלב הזה יש מספיק ממשות לסיפור כדי שנוכל לתת לחושים לבדוק עוד כמה דברים ובעיקר, את התחושות שנוצרות אצלנו כתוצאה מפעולת החושים. שווה לסקור את הסיפור בעזרת כל החושים, גם אם לא כל דבר חשוב לדרמה של הסיפור. למשל, ריח הנחל לא ממש עקרוני לדרמה. אבל אם אתם יכולים להריח אותו, יכול להיות שזה נותן לכם משהו בעניין האווירה הכללית. אילו תחושות מעורר ריח הנחל?

רובד רביעי – חוליותמה מזכיר לי הסיפור, למה הוא מתחבר

כאן הראש כבר מחבר חיבורים ומאתר חוליות בין הסיפור והעולם בו הוא מתקיים, לבין החיים שלכם. הרבה פעמים המחשבות האלה מתחילות ב"זה מזכיר לי ש…" החוליות האלה שימושיות בכמה דרכים: הן יוצרות הקשר רלוונטי ועכשווי לסיפור, מחברות אותו עם סיפורים אחרים שיכול להיות שתרצו לספר, עם אנקדוטות אישיות, עם הרגעים בהם מתאים לספר סיפור כזה. חוליות הן גם המחשבות שכבר מבררות לעצמן מתי אתם הולכים לשבץ את הסיפור לתוך החיים.

אזהרה בצידה: כל הביקור הזה צריך להיות צמוד לטקסט הסיפורי. אל תפליגו למקומות, פיתוחים ותיאורים שאינם רלוונטיים להבנת הדרמה בסיפור ולהתקדמות העלילה. צבע השיער של האישה המבוגרת ממש לא רלוונטי להבנת הסיפור, גם לא מספר הקמטים על פניה. מספיק שקוראים לה "אישה מבוגרת". מה בדמות שלה כן חשוב להבנת הדרמה?

סוף ביקור ראשון. אם תערכו אותו במלואו, הסיפור יהיה מוכן יותר לסיפור. גם אתם.

(קרדיט אייקונים View details icon credits)

Tweet about this on TwitterShare on LinkedInShare on Facebook

רק משתמשים רשומים רשאים להגיב.

  1. [url=http://sildenafilcitrate100mg.pro/]order sildenafil[/url] [url=http://inderal.directory/]propranolol inderal 10 mg tablet[/url] [url=http://buy-diclofenac.store/]diclofenac dr[/url] [url=http://buy-rimonabant.shop/]buy acomplia rimonabant[/url]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.