את בוחרת להיעלב/ למה את לוקחת את זה באופן אישי?
האמירות הללו עוד יותר מקוממות מ”כל אחד והבחירות שלו.” אם באמירה האחרונה יצאנו חסרי תוחלת ותקועים עם הבעיות של עצמנו ושלא נתלונן חלילה, הרי ששתי האמירות שבכותרת גם מעידות עלינו שאנחנו מטרידים אחרים. איך נאמר? “כשצובטים אותי אני מצתבט,” אם מישהו מעליב אותי אני נעלבת, נורא פשוט. למילים יש כוח פעולה בדיוק כמו למעשים. אם מישהו מלכלכך עלי או על מה שאני עושה, אני בהחלט לוקחת את זה באופן אישי. איך בדיוק אני אמורה לקחת את זה אם לא כך? דיברתם עלי, לא על מישהי אחרת וגם דיברתם אלי בטובכם כי רב.
בנוסף לזה, אמירות מן הסוג הנ”ל כביכול מסירות את האחריות מן הפוגע ועוד מעמידות אותו במרכז הבמה בזמן שאנחנו מתפתלים. “ואהבת לרעך כמוך” כבר אמרנו?
שלווה יערית
2028 days עברו - מאז שפורסם
בייחוד מחברים “טובים” שמתעקשים לומר את דעתם בכנות הרסנית ובשם ה”כנות” פוגעים אבל…זו “בחירה” שלי אם להפגע, אליבא דאותם “ליברליים” ש”מרשים” לי לבחור רגשותי ובכך מנקים מצפונם. במקרה רוצים לייעץ כיצד לנהוג ובטוב לב הרסני מגמדים אותי, את צרכי, דעותי וכו’. ואסתפק בדוגמאות אלה.
אמנון
2028 days עברו - מאז שפורסם
אני מבקש להגיב לנושא העלבונות, באופן הכי תאורטי שאפשר, מאחר שבוודאי במציאות, הדברים נראים קשה יותר. לטנגו- צריכים להמצא שניים, כך גם בנושא העלבונות. אם אין נעלב, אין גם עולב. זה לא פשוט אך יש בו ברכה. העולב שהיכה בפטיש, אך לא נמצא הסדן, השקיע ללא תמורה. ואילו מי שהיה יכול להעלב ובכך גם להרגיש רע ואפילו להגיע לדכאון קל – זוכה במנת בריאות משופרת. שהרי ידוע שמצב רוח רע ורפיון מנטלי פוגעים ממש בבריאות ובעיקר במערכת החיסונית של הגוף. אני מכיר כמה אנשים בלתי פגיעים לחלוטין, ממש לקנא בהם כי בדרך כלל המעליבים מחפשים להם קורבנות חלשים יותר, כי בעולמנו הקטן, מי משקיע מבלי שיזכה ברווח? י
לימור
2028 days עברו - מאז שפורסם
עוד לא פגשתי. רק כאלה שעושים את עצמם. המאמץ שהם משקיעים בהצגה הזו הוא כל-כך גדול שהם נמצאים עסוקים בעצמם בלבד ללא הרף. בכל אחד מאיתנו אפשר לפגוע וכל אחד מאיתנו פגיע. רק יש כאלה שמשתדלים לשכוח את זה כשהם פוגעים או שהם בונים על זה שרובנו לא מסתובבים בעולם כדי לפגוע במישהו אחר. קורה שפוגעים, קורה לי וודאי קורה גם לך. כמה פעמים באמת התכוונו לכך? כמעט שלא. אבל המשפטים הללו מעידים על חוסר רצון לברר איזשהו פרט מעבר למה שהתכוונו לשפוך על מישהו אחר וללכת. אנשים המשתמשים במשפטים הללו בדרך כלל נמנעים מלשאול שאלות, גם אם אנחנו אומרים להם שנפגענו וזה חבל. בכלל, אנשים ממעטים מדי לשאול שאלות. נושא טוב לפוסט.
תודה לך, לימור.
שלווה יערית
2028 days עברו - מאז שפורסם
ברצוני להתייחס לציטוט מהודעתו של אמנון:
לטנגו- צריכים להמצא שניים, כך גם בנושא העלבונות. אם אין נעלב, אין גם עולב. זה לא פשוט אך יש בו ברכה. העולב שהיכה בפטיש, אך לא נמצא הסדן, השקיע ללא תמורה.
כלומר, יש מישהו שתמיד מעמיד את עצמו כקורבן – בהסכמה. נקודת המוצא ביחסי האנוש המתוארים בהודה, היא שכל אחד מחפש את החלש כדי להפכו לקורבןוהחלש “מבקש” לעצמו את העלבון? צר לי אך בעולמו התיאורטי של הכותב אין תקשורת אמיתית אלא יחסי קח-תן ללא שום אחריות. לא הייתי רוצה לחיות בעולם כזה. ואכן…מתרחקת מכאלה כמו מאש. כל זאת אני כותבת בידיעה שיש במציאות מערכות תקשורתיות ויחסי אנוש שכאלה. למי שזה מתאים יבושם לו.
אמנון
2027 days עברו - מאז שפורסם
אני לא אוהב להתנצח, אך נדמה לי ששתי התגובות לא ירדו לסוף דעתי.באשר הראשונה – מה לעשות כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם קטן משלו. בעולמי שלי יש אנשים “בלתי פגיעים”, אני לא הייתי מנסה להגדירם “הם עושים את עצמם”, מאין לי? בעולמי שלי, יש רוב של אנשים “נורמלים”, שיכולים גם לפגוע וכל אשר נאמר עליהם בתגובה, יציב ונכון.אך יש אנשים ואיני רוצה לנתח את התפיסה הפסיכולוגית שמסבירה זאת, שאצלם הטחת עלבונות זאת שיטה – איתם אני מציע לא לצאת בטנגו
בתגובה השניה, יש עירוב עניינים אחר. שוב אינני רוצה להיכנס לברור פסיכולוגי המכיר בקורבנות שבהסכמה, אני רק מקווה שהן מיעוט,אבל המעבר הזה מ”יש מישהו כזה” ל”כל אחד” הוא מקומם – לא כל אחד!!. דווקא מכיוון שאני מסכים איתך להגדרת העלבון כ”אין תקשורת אמיתית אלא יחסי תן-קח”, דווקא לכן אני מציע שעם “מישהו כזה” – לא לצאת בטנגו
שלווה יערית
2027 days עברו - מאז שפורסם
נראה לי שלא הוגדרה הקרבה אליה כוונו הדברים. האם ה”בלתי פגיעים” הם אנשים מקורבים או רחוקים? אגב’ אם אין מכירים אנשים היטב קשה לומר חד-משמעית אם הם “משחקים” או אמיתיים”. אם אדם מרוחק ממני ייפגע
בי – אני בלתי פגיעה אם אדם קרוב- אני הרוסה! בהודעתי הראשונה ציינתי שהמדובר בחברים ולכן הנושא היה רלוונטי, מבחינתי. איני יודעת לאיזו קרבה התייחסה התיאורטיות אז אני מרשה לעצמי את מרווח ומרחב הפרשנויות
את עיני תפסה נקודה מסויימת בהודעה והרי הציטוט:”שוב אינני רוצה להיכנס לברור פסיכולוגי המכיר בקורבנות שבהסכמה, אני רק מקווה שהן מיעוט,אבל המעבר הזה מ”יש מישהו כזה” ל”כל אחד” הוא מקומם – לא כל אחד!!.”
למה בחרת בלשון “הן” ולא הם? סתם הרהור קטן.
ערב טוב.
פורטיש
2015 days עברו - מאז שפורסם
אני אעלב בדרך כלל מהקרובים לי ביותר כי יש להם את רשותי. אני נותן בהם אמון וחיי בתוך מערכת ציפיות מסוימת שנותה מטבעה גם לאכזיב לעיתים.
האחריות על התקשורת היא כמובן על המוסר כמו גם על מקבל המסר.
הרי ברור שיש יותר מדי העלבויות ש”לא לצורך” בעיקר ביחסים קרובים. הפרשנות על המסרים שאנו מקבלים יכולה להפוך את הכוונה שמאחוריו על פיה, ואין למוסר כל אפשרות למנוע זאת. כמובן שעם מערבים מעט חמלה בעניין אז אדם ירצה לדעת את הדרך הכי אפקטיבית להעביר את המסרים שלו בלי לפגוע בצד השני. לא תמיד זה אפשרי, לצערי.
ורד
2011 days עברו - מאז שפורסם
ברור שהעלבויות מגיעות בצורות שונות ומטעמים שונים. אבל הקביעה שאדם בוחר להעלב מקוממת, מאחר והיא מטילה את על האחריות על הצד הנפגע, תוך התנערות מאחריות של הצד הפוגע. ומה עם לנסות להמנע מלפגע, לנסות להבין במה ואיך פגעתי ואיך לשפר את התקשורת? בד”כ אדם נפגע מסיבה מסויימת, ואם הוא חשוב לנו באיזושהי רמה (ורצוי שכל אדם יהיה לנו חשוב מספיק כדי לא לפגוע בו) יש דרכים יותר בונות מלהאשים אותו בהעלבותו.
לא נעלבת
2011 days עברו - מאז שפורסם
כשעולבים בי היא לא להעלב. הפטנט שלי הוא פשוט להכניס את העולב למימדיו האמיתיים.
אגב, להבדיל מבקורת, שתורמת לי משהו להמשך חיי, עלבון מגיע בדרך כלל ממקום מאוד נמוך ולא בטוח של המעליב אחרת לא היה בוחר להעליב.
החכמה היא להבדיל כין זה לזה, ענין של תירגול כמו כל דבר אחר.
ורד
2011 days עברו - מאז שפורסם
כן, בעולם אידאלי מין הסתם אפשר לעשות ניתוח מושכל על כל אמירה פוגעת , לנטרל אותה, ופשוט לא להעלב. אבל קשה לי להאמין שאנחנו באמת מחוסנים. הרגש אינו כפוף בצורה אבסולוטית להגיון, ואם כן, זו יכולה להיות בעיה מסוג
אחר. עדיף להפגע ממה שבאמת פוגע, ולא לאטום את עצמך לתחושות ולרגשות אנושיים וטבעיים.
וכן, רצוי גם שנבדוק עם עצמנו למה נפגענו ומה הפגיעה אומרת עלינו ועל הרגישויות שלנו.אגב, באופן אישי אני נעלבת מעט מאוד, אבל כשזה קורה – זה קורה!
קיופיד
1974 days עברו - מאז שפורסם
כי לא כולם מייחסים למילים אותה חשיבות שאת מייחסת להן? שוקלים פחות? משתמשים בכלי הזה בצורה לא אחראית או פחות מיומנת, או אפילו בורה?
תחושת עלבון היא אחת התחושות המיותרות ביותר שבני אדם מסוגלים לה. אני מתקשה לחשוב על תועלת אחת שנובעת מעלבון. זאת בניגוד לרעב, געגוע, פחד, גועל ואפילו שנאה.
לימור
1973 days עברו - מאז שפורסם
מובילה לייצור תנועה שתגרום שינוי. אם התנועה תופנה פנימה אפשר לומר שהתועלת ניצברה לצד הפוגע. אם תופנה החוצה, יש סיכוי שכולם ירוויחו. אם מישהו מעליב אותי או לשיטתך אם אני חשה עלבון אני מיד אוציא אותו בחזרה. השאלה היא איך. אם הצלחתי להפוך את התנועה הפנימית הזו המיתרגמת לכעס למשהו חיצוני מבחירה ולא כתגובה אוטומטית, יכול להיות שאצליח לשנות את התנהלותו של האחר.